הדף היומי – עירובין דף פט

סיכום דף יומי עירובין דף פט

(פט. תחילת פרק כל גגות עד צ. 1+)

חילוק רשויות בין חצרות, גגות וקרפיפות

המשנה – מהמחמיר למקל:

חכמים – כל אחד בפני עצמו (כמו בתים).

ר"מ – כל קבוצה בפני עצמה (גגות עם הגגות וכו').

ר"ש – הכל ביחד, ולא צריך ביניהם עירוב חצרות.

א. שיטת ר"מ – מותר מגג לגג

A. סברא:

1. 1.רש"י – שאין תשמישן תדיר, ולא אין מחולקות לרשויות שונות.
2. 2.הבנת אביי בר אבין – מעל 10 טפחים אין חילוק רשויות.

B. הרחבה:

            רב יהודה (בהמשך) – ר"מ לא רק בגגות, אלא גם בין חצר לחצר ובין קרפף לקרפף.

            מתאים לסברא של רש"י.

C. למה כשיש פער של 10 טפחים בגובה אסור?

אביי – זאת גזירה, כי לר"מ יש גזירה על תל ברה"י (4 X 10), שמא יכתף על תל כזה ברה"ר (=רה"י).

D. דיון בגזירת תל ברה"י

הגבלות לגזירה:

1. 1.בראשונים – לא במקום מקורה.
2. 2.יש דעות בראשונים – רק בין שתי רשויות של אנשים שונים.
3. 3.אביי – רק דבר כמו עמוד שקובע לו מקום (ולא גיגית).

קשה – והרי התיר בין שתי חצרות, ולכאורה הכוונה דרך הכותל שביניהם?

תשובה – הכוונה דרך הפתח בין החצרות.

(ריטב"א – יכולנו לדחות גם "ולשיטתך", שהרי הכותל בין החצרות הוא רשות בפני עצמה ואסור גם ללא הגזירה של ר"מ (עו: במשנה)).

(פט. 9-)

ב. שיטת חכמים – כל אחד בפני עצמו

A. סברת אביי בר אבין (תחילת הגמרא) – כשם שחלוקים למטה כך חלוקים למעלה.

B. האם מותר לטלטל בגג עצמו?

אם יש מחיצות ניכרות (רווח בין הבתים) – מותר (גוד אחית מחיצתא)

אם אין מחיצות ניכרות (הבתים דבוקים), האם אומרים גוד אחית?

            רב – אסור (אלא ב-ד' אמות), כמו שתי חצרות שפרוצות זו לזו.

                שמואל – מותר

            a. ראיות לשמואל שמותר:

1. 1.במשנה – "כל אחד ואחד רשות לעצמו"

דחייה – הכוונה רק לאסור – שלא יכול לטלטל מרשות לרשות, (אפילו בתוך ד"א).

1. 2.בברייתא – "אין להם אלא גגן"

דחייה – כנ"ל.

            b. דעת רב יוסף –

            במשנה צב: – "גג גדול הסמוך לגג קטן, הגדול מותר והקטן אסור".

פשט:

הגדול מותר כי יש לו גיפופי בצדדים שהם ניכרים, והאמצע עד 10 נחשב פתח.
הקטן – פרוץ לגמרי, ולכן אסור.
מכאן לכאורה ראיה לרב שלא אומרים כאן גוד אסיק, ולכן הקטן אסור.

מה אמר רב יוסף על המשנה?

1. 1.אביי – כשמואל:

אמרת לנו שהקטן אסור רק כשיש דיירים ואז המחיצה נדרסת,
אבל כשאין דיירים מותר – אפילו שזו מחיצה שאינה ניכרת.

                        רב יוסף עצמו: אני לא כשמואל, אלא אמרתי:

1. 2.שמותר בגדול רק אם בגיפופי יש מחיצות של ממש,

כי "גוד אסיק" בגיפופי לא יכול ליצור פתח.

דחיית אביי – אבל אמרת לנו משהו על "דיורים".

1. 3.(רק שמוסיף וקורה למחיצה "ראויה לדירה")
   והוספתי שאם רק לגדול יש מחיצה ולא לקטן,
   אז מותר לטלטל את חפצי הגדול גם לגג הקטן, ולא רק בעצמו, כי הקטן מסלק רשותו מהגג.

    דוגמאות נוספות לעיקרון זה:

1. 1.רב נחמן – רק אחד מהבתים עשה סולם לגג.
2. 2.אביי – רק אחד מהבתים עשה עליית גג עם פתח לגג ("דקה").

(רבא – דווקא כשהפתח לכיוון הגג, אך אם לכיוון החצר – סילק עצמו מהגג, אפילו לר"מ).