לעילוי נשמת יהודית בת יוסף בריל (מבית אברמוביץ) ז"ל
ולנלהקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
השיעור המשולב (תרשים וקריאה בגמרא)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף מב
(מב. שליש – מב: באמצע)
חלק א – המשך עניין המקור לשליחות
רב גידל-רב הביא מקור נוסף – "וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת־הָאָרֶץ" – והנשיא הוא שליח לזכות בנחלה עבור כל השאר, מכאן ששלוחו של אדם כמותו.
קשה – למה הביא מקור נוסף ולא למד מהשאר?
תשובה – זה לא מקור לשליחות, שהרי זכו שם גם עבור קטנים,
אז מה כן לומדים מזה:
- זכין לאדם שלא בפניו.
דחייה – זה לא רק זכות (אם רוצה הר וקיבל בקעה ולהפך)
- דין אפוטרופוס ליתומים.[1]
(מב. 10-)
חלק ב – אפוטרופוס ליתומים קטנים, וחלוקת יתומים
א. יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם, בי"ד מעמידים להם אפוטרופוס לזכות ולחוב (על מנת לזכות)
האם כשהיתומים גדלים הם יכולים למחות על החלוקה?
ר"נ-שמואל – יכולים למחות,
ר"נ – לא יכולים, כי אם כן "מה כח בי"ד יפה?"
והרי בשום הדיינים שהותירו או פיחתו שתות (כששמים נכסיו של בעל חוב כדי למוכרם ולשלם את החוב) –
רשב"ג – מכרן קיים, כי אם בטל – מה כח בי"ד יפה?
אך חכמים – מכרן בטל, וכן פסק ר"נ! (כלומר לא אומרים מה כח בי"ד יפה)
תשובה:
שם מדובר שטעו – ולכן בטל,
אצלנו לא טעו, אלא הילד רק לא מרוצה מהרוחות – לא יכולים למחות
(שרצה שהשדה שתירש תהיה ליד שדה אחרת שלו, שבזה לפי ר"נ לא יכול למחות).
לסיכום – שלוש רמות:
שמואל – יכולים למחות גם ברוחות
ר"נ (רבנן) – יכולים למחות רק על טעות
רשב"ג – אפילו על טעות לא יכולים למחות
(מב: 3+)
ב. ר"נ – האחים שחלקו הרי הם כלקוחות –
כלומר לא אומרים שיש ברירה – ונחשב שמראש זה מה שכל אחד קיבל,
אלא אין ברירה, והם מוכרים זה לזה את חלקיהם בחלוקה,
וממילא – יש דיני אונאה:
פחות משתות – מוחלים,
ורבא מגביל – אא"כ שלח שליח, שאז יכול לבטל את השליחות למפרע (לתקוני שדרתיך ולא לעוותי).
שתות – המקח קיים ויחזיר את האונאה,
ורבא מגביל – כל זה במטלטלין, אבל בשווי קרקע אין אונאה (והמקח קיים),
(אא"כ טעו במדידת הקרקע – שאז יש אונאה גם בקרקע, והמקח בטל גם בפחות משטות).
יותר משתות – יכול לבטל.
ורבא מגביל – אא"כ הביאו שלושה אנשים בתור בי"ד ואמרו להם לשום – אז המקח קיים ויחזיר את האונאה (כי הלכה כרשב"ג לעיל לגבי "שום הדיינים")
[1] לקטנים יתומים זה אפוטרופוס, אבל לגדולים לכאורה זה אכן שליחות, אז לכאורה אפשר ללמוד מכאן? ואולי לאחרים זה מדין זכין, ואז א"א ללמוד לשליחות.
