מסכת קידושין דף עו

לזיווג הגון וראוי לאסתר בת שרה הי"ו

ולהבדיל
לעילוי נשמת מרת חיה בת ר' צבי גולדמן ע"ה* שנלב"ע ביום ד' מרחשון ה'תשמ"ה, ולעילוי נשמת *אליצפן בן אגבאבא יומטוביאן ז"ל
שנלב"ע ביום כ"ט תשרי ה'תשס"ח.

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי קידושין דף עו

(עו. במשנה – עו: 1-)

משנה –

הנושא אישה צריך לבדוק שהיא כשרה (בהמשך נראה איך זה מסתדר עם מה שלמדנו עד כה)

כמה אחורה בודקים?

אם נושא כוהנת – בודקים את 4 הנשים הכי קרובות מכל צד, ואימא שלהם שהן שמונה (צבע ורוד) –

אימא שלה:

1. האימא, ואימה שלה,
2. את אבא שלה (סב הכלה) לא בודקים, אז את אימא שלו (סבתא רבה), ואימא שלה.

אבא שלה:
את האב עצמו לא בודקים אלא:

3. אימא שלו (סבתא של הכלה), ואימא שלה.
4. את אביו (סבא) לא בודקים,
   אלא את האימא של אביו (סבתא רבה) ואימא שלה

הערות:

לחומרא – אם נושא ישראלית או לוייה (ששם אנשים פחות מקפידים ויש לבדוק יותר) – מוסיפים עוד אחת (צבע כתום) – בפשטות הכוונה לעוד אימא (ויוצא 4 שהן 12).

לקולא – יש אבות (אביה, ושני הסבים) שאין צורך לבדוק את אימותיו –

• אם הוא כהן שעבד במקדש
• לוי ששר במקדש
• דיין בסנהדרין
• שוטרי הרבים (דיין של דיני ממונות, שאינו בסנהדרין)
• גבאי צדקה
• רי"ס – גם מי שחתום על שטר בבית הדין של הישנה של ציפורי
• ר' חנינא בן אנטיגנוס – גם חייל בצבא המלך

גמרא –

• למה את הגברים לא בודקים?
  כי כשהם רבים ביניהם הם מאשימים זה את זה בענייני ייחוס, וכך אם יש בעיה זה יתגלה
  (בניגוד לנשים שרבות בענייני עריות).
• למה רק האיש בודק ולא האישה?
  כפי שמצינו שלבת כהן מותר לשאת חלל (רק לכהן אסור לשאת חללה),
  אז גם חכמים הקילו בבנות שלא צריכות לבדוק (אא"כ ידוע שיש בעיה, שאז אסור כמובן).
• ברייתות שלכאורה סותרות את המשנה –

ברייתא א (רב אדא ב"א) – 4 שהן 12 (בודק כל אישה, אימא ואם אימא)

ברייתא ב – 4 שהן 16 (בודק כל אישה, אימא, אם אימא, ואם אם אימא).

תשובה – נעמיד בברייתות בנושא ישראלית ולוייה.

לברייתא א – זה פשט המשנה שמוסיפים עוד אימא, וסה"כ 4 שהן 12.
לברייתא ב – גם נאמר שכשאמרה "עוד אחת" – הכוונה לעוד 2, כלומר 4 שהן 16.

(עו: 3+)

• הקולא של רב לגבי עצם החיוב לבדוק –
  גירסא א – שתי דעות מה אמר רב –

ר"י-רב:

זו דברי ר"מ, שצריך לבדוק,
אבל חכמים – כל המשפחות בחזקת כשרות.

רב חמא בר גוריא – רב:

המשנה דברי חכמים,
אבל דווקא אם קורא עליו ערער (שעדים רק שמעו שיש פסול)

איכא דאמרי – שני הדברים בשם רב נכונים –

המשנה דעת ר"מ, אבל לחכמים לא צריך לבדוק,
אא"כ יצא ערער – שאז גם לחכמים בודק.

הערות:

1. כל זה מסתדר עם ר"י-שמואל שראינו בדף עב על המשנה בדף סט –

שלפי המשניות (ר"מ) – בבבל יש ייחוס טוב, אבל בשאר הארצות צריך לבודק,
ואילו לפי רב – חכמים חולקים, וגם בשאר הארצות ומשפחות יש חזקת כשרות ולא צריך לבדוק.

2. יש מפרשים שגם הצורך לבדוק במשנתנו זה רק לגבי כהן נושא אישה, שבכוהנים החמירו יותר.

(עו: רבע)

• לגבי הגברים שאין צורך לבדוק את אמותיהם – כי מן הסתם בדקו:

1. כהן שעבד על המזבח – כי כהן ממזר או חלל הוא פסול, אז מן הסתם בדקו.
2. לוי ששר על הדוכן – כי גם אותם היו הסנהדרין בודקים (אפילו שמשמע שלא פסול).
3. דיין בסנהדרין – היו דואגים שיהיה נקיים ממומים –
   1. "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שה"ש ד, ז)

דחייה – אולי הכוונה למום פיזי?

1. "וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא, טז) – בדומים לך.

דחייה – אולי דווקא שם צריך מיוחסים כי השכינה עומדת לשרות עליהם עם משה.

• "וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ" (שמות יח, כב) – בדומים לך.

4. שוטרים (דייני ממונות) –

קשה – והרי במשנה בסנהדרין – הכל כשרים לדיני ממונות, כולל ממזרים!
תשובה – הכוונה במשנתנו דווקא בירושלים, ששם הקפידו על זה.

(עו: באמצע)

5. גבאי צדקה – כיוון שהגבאים מכריחים אנשים לתת צדקה ורבים איתם, אם היתה להם בעיית ייחוס מישהו כבר היה אומר על זה משהו…

(עו: רבע תחתון)

6. רי"ס – אף החתום כעד בבי"ד של הישנה שבציפורי

כי היו מחתימים רק אדם מיוחס.

7. ר' חנינא בן אנטיגנוס – גם מי שהיה חייל של המלך.

ר"י-שמואל – הכוונה לחילות של בית דוד.

מקור – "…וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה…" (דהי"א ז, מ)

טעם – כדי שזכותם וזכות אבותם תסייע להם (ולא ממזרים או גרים)

והרי היו חיילים גרים/גוים?

1. היו את לגבי צלק העמוני ואוריה החיתי?

תשובה – הם היו יהודים שגרו בעמון/חת.

1. אך לגבי איתי הגיתי – שר"נ אמר שהיה פעם גוי, וכך יכל לבטל ע"ז של העטרת שלקח דויד מעמון,
   וכן 400 בני יפות תואר שהיו בראש הגיסות של דויד – שנולדו לפני שאמן התגיירה והיו גוים!

תשובה – הם לא נלחמו, אלא רק הלכו בראש כדי להפחיד את האויב.

(חזרה מסוף העמוד ועד קצת אחרי אמצע העמוד)

ו. האם ממנים גרים לתפקידי שררה –

סיפור – אושפזיכניה (בעל האכסניא) של רב אדא ב"א היא בן של גר ויהודיה.
בעל האכסניא רב עם רב ביבי מי ינהל את העיר,

ורב יוסף הכריע שמנהל העיר צריך להיות בן של יהודי ("שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ… מִקֶּרֶב אַחֶיךָ").

אך אמר רב אדא ב"א – והרי אמו מישראל,
והסכים עמו רב יוסף, והציע פשרה – רב ביבי יהיה אחראי על מילי דשמיא, ובעל האכסניא על מילי דמתא.

(ואמר אביי – שווה לארח באכסניא שלך אדם כמו רב אדא ב"א).

[האם אכן לא ממנים בני גרים לשררה?
ר' זירא ורבה בר אבוה היו ממנים,
אך היו מקומות שלא – במערבא אפילו לא כראש כורי (מפקח על המשקולות) ובנהרדעא אפילו לא ריש גרגותא (אחראי על חלוקת המים).