שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – כתובות דף יג

לכבוד יום ההולדת של יעקב נפתלי הי״ד
בן אברהם רון ורחל דבורה הי״ו

לעילוי נשמת שִירִי נְגָארִי הי"ד
בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א
נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם, שהיום יום הולדתה.
נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.

השיעור גם מוקדש לזכות יעקב בן דוד ולאה הי"ו,
אשר תורם כליה, לרפואתו ולרפואת הנתרם, בתוך שאר חולי ישראל.

להקדשות ליחצו כאן

סרטון דף יומילהורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי דף יג

(יג. במשנה הראשונה עד יד. שליש עליון)

תזכורת למה שראינו בדף יא –

  1. האם מוכת עץ זה מקח טעות?
    רמי בר חמא – מקח טעות.
    רבא – לר"מ אינו מקח טעות
    רבא אחרי שחזר בו – אינו מקח טעות
  2. האם בעולה זה מקח טעות?

ר' חייא ב"א-רב ששת, רבה – אינו מקח טעות,
רבא, רב אשי (לגירסה הראשונה) – מקח טעות.

א. מוכת עץ או דרוסת איש –

(לשניהם מוכת עץ אינו מקח טעות)

היא – מוכת עץ

ר"ג – נאמנת

הוא – דרוסת איש

ר' יהושע – לא נאמנת

רי"ח
כרב חייא ב"א-רב ששת שמוכת עץ
ובעולה
אינו מקח טעות,
וממילא חייב לומר כר"מ שמוכת עץ 200,
כדי שיהיה הבדל בין טענת האיש לטענת האישה.

200

100

 

ר' אלעזר
כחכמים שמוכת עץ 100,
וממילא חייב לומר כרבא שמוכת עץ אינו מקח טעות אך בעולה זה כן מקח טעות, כדי שיהיה הבדל בין טענת האיש לטענת האישה.

100

כלום

למה צריך גם את המשנה הקודמת וגם את משנתנו?

הרי בשניהם יש את אותה מחלוקת האם ברי עדיף או חזקת הממון עדיפה.

המשנה הקודמת (מתי נאנסה)

משנתנו (האם אנוסה או מוכת עץ)

לר"א

ללמד שדרוסת איש כן מקח טעות

ללמד שמוכת עץ אינו מקח טעות

רי"ח
(לדעתו בכל מקרה אינו מקח טעות, ואת זה אפשר ללמוד ממשנתנו, אז למה צריך את שתי המשניות?)

שאפילו כאן ר' יהושע מעדיף את חזקת הממון,
אפילו שלאישה יש מיגו וחזקת הגוף

שאפילו כאן ר"ג מאמין לאישה,
אפילו שאין לה מיגו וחזקת הגוף.

ב. ראוה מדברת/מעוברת

ר"ג – נאמנת שהוא כשר, ר' יהושע – לא נאמנת (מעלה עשו ביוחסין)

A. מה הכוונה "מדברת"?

מה הכוונה מדברת?

זעירי – נסתרת

רב אסי – נבעלת
(והמשנה השתמשה בלישנא מעליא)

1. למה כתוב "מדברת"?

מובן

קשה.
תשובה – המשנה השתמשה בלישנא מעליא

2. למה כתוב
גם מדברת וגם מעוברת?

מובן –
שר"ג מתיר אפילו במעוברת,
ור' יהושע פוסל אפילו בנסתרת.

קשה.
תשובה
ללמד שגם היא מותרת
וגם בתה
.
(וכרי"ח בעמוד ב שר"ג מכשיר גם בביתה, אך לר"א ר"ג פוסל בביתה),

3.

3. רב פפא – למה לר' יהושע לא נאמנת אם רק נסתרה, הרי לא אוסרים אישה שהתייחדה עם זר על בעלה!

תשובהמעלה עשו ביוחסין.

(יג: 1-)

4. מיתיבי – כמו המשנה, רק שמפורש שראוה שנכנסה "לסתר או לחורבה"

מובן:

לסתר = מדברת

חורבה = נבעלת

קשה.
תשובה – אכן שני המקרים בחורבה וברור לנו שנבעלה, והחידוש:
שאפילו בחורבה בעיר

(סביר שזה אדם כשר)
ר' יהושע פוסל,

ואפילו בחורבה בשדה
(סביר שזה אדם פסול)
ר"ג מתיר.

5. לגבי מעוברת – "זו עדות האישה כשרה לה"

מפורש שם בדיון בין ר"ג לר' יהושע שהם חולקים גם לגבי מקרה שראוה מעוברת וגם לגבי מקרה שרק ראוה מתייחדת.

(נשלים את הדיון בסעיף B).

(יג: שליש תחתון "ותיפוק ליה")

B. השלמה – דיון ר"ג ור' יהושוע

ר"ג בברייתא האחרונה טען כלפי ר' יהושוע –
"מילא אתה אוסר כשמעוברת, אך בראוה מדברת – מי אמר שבכלל נבעלה?",

על זה שואלת הגמרא (ריטב"א), לכאורה ר"ג יכל לטעון –
גם אם כן נבעלה, מי אמר שנבעלה לפסול? (הרי רוב כשרים, בניגוד לשבויה ששם רוב פסולים).

אלא שמכאן מוכח כר"א, שהרוב לא משנה לר"ג ולר' יהושע.

            (כלומר שר"ג מכשיר גם ברוב פסולים, ור' יהושע פוסל גם ברוב כשרים).

                                [דילוג – (יג: 1-)
אישה מאורסת התעברה ואמרה שזה מארוסה וגם הארוס הודה,
רב יוסף הכשיר (שהיא לא זינתה והולד אינו ממזר):
1. הרי הארוס מודה.
2. גם אם הארוס היה שותק או לא יודע, הרי הלכה כר"ג שנאמנת.

אביי – והרי שמואל אמר להכשיר כר"ג רק ברוב כשרים? (וכאן הרי מאורסת, אז הרוב פסולים אצלה)

דחייה – אמר זאת לכתחילה, אך אחרי שכבר נישאה לכהן הכשיר בדיעבד, וגם כאן כבר מאורסים לכן נכשיר בדיעבד].

(חזרה ליג: רבע תחתון)

C. האם ר"ג מכשיר גם את בתה?

ר"א – פוסל (רבה – ר"ג מכשיר אותה כי יש לה גם חזקת כשרות, אך לבת אין חזקת כשרות).[1]

רי"ח – מכשיר

            מקשה ר"א מהברייתא לעיל (ב, A, 5) –

גם לר"ג נאנמת על עצמה, אך הוולד שתוקי.

בדרך כלל הכוונה שהוולד ממזר מדרבנן, אא"כ אמו אומרת שנבעלה לכשר,

לכן כאן ר"א מציע שהכוונה שאפילו שהאם אומרת שנבעלה לכשר, הבת תהיה פסולה להתחתן עם כוהן.

ודוחה רי"ח – הכוונה רק שאם טוענת שהבועל היה כהן, הוולד יהיה פסול לעבודה במקדש, כי צריך כהן ש"זרעו מיוחס אחריו" (רשב"א).

(כמו ששמואל אמר לגבי מי שודאי נבעלה לכהן אך לא יודעים איזה, שהוולד "שתוקי", כלומר שרק פסול מלעבוד במקדש, ולא שהבת או בת הבן פסולים מלשאת כהן).


[1] טיעון זה דומה למה שראינו בדף הקודם (ראה כאן) שר"ג אומר בר ושמא ברי עדיף דווקא כשיש עוד משהו לטובת הברי (כמו מיגו או חזקה).

תגובה אחת

  1. האם רבן גמליאל אומר ששבויה נאמנת לומר טהורה אני? הרי מדברי רבי יהושע יוצא שלא, (מהשאלה "אי אתם מודים וכו") לעומת זאת מהמשך הגמרא יוצא מדברי ריב"ל שר"ג מכשיר אפילו ברוב פסולים, האם הכוונה היא גם לשבויה עם עדים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.