השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת
יצחק בן מרדכי ושיינדל ז"ל,
ולהבדיל
לזיווג מיכאל בן אפרת הי"ו
להקדשות ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף כה
(כה: רבע תחתון עד כו: במשנה)
חלק א – האם נאמן להעיד על קרובו שהוא כהן (בנו, אחיו)
תוס' – מדובר שהמעיד עצמו כבר מוחזק, אך עדיין צריך עדות ש – 1. הוא בנו. 2. האימא כשרה.
ברייתא – (הברייתא כדעה שלתרומה מספיק עד אחד וליוחסין צריך שניים, ולא מעלין מתרומה ליוחסין (דף כד-כה).[1]
רבי – נאמן לתרומה –
שהרי לתרומה מספיק עד אחד (עד אחד נאמן באיסורין),
ונאמן אפילו שהוא קרוב (אביו), כיון שבידו להאכילו תרומה גם בלי שיאמינו לו שזה בנו, אז למה שישקר.
אבל ליוחסין לא – והאב לא מצטרף לעד אחר כשר, אלא צריך שני עדים כשרים.
ר' חייא – לא נאמן גם לתרומה, אלא צריך עד כשר שאינו קרוב.
אבל גם לר' חייא נאמן במסיח לפי תומו (והאמין לאח על אחיו שהוא לוי, במסיח לפי תומו).
[דוגמא למסיח לפי תומו (מפסק של רבי, ולגבי אדם שהעיד על עצמו שהוא כהן) –
שסיפר שזוכר שבילדותו טבלוהו ונתנו לו תרומה, ורבי האמין לו].
(כו. רבע עליון)
חלק ב – עוד על החזקה של תרומה לכהונה
א. ברייתא:[2]
A. גם מעשר זה חזקה לכהונה
הסבר: לפי ראב"ע שמדאורייתא גם כהנים אוכלים מעשר ראשון,
ושעזרא קנס את הלויים שלא יאכלו (כי לא עלו לארץ).
והרי יתכן שבכל זאת מישהו ייתן ללוי?
תשובה: מדובר על בן של כהן מוחזק (כך שוודאי אינו לוי), שיצא עליו קול שהוא בן גרושה, וזה שנותנים לו מעשר מסלק את אותו הקול ומבהיר שהוא כהן כשר, כי אם אינו כשר לא היו נותנים לו בתורת חלוקה (אפילו עם מעשר ראשון מותר באכילה לזרים).
[זו דעת ראב"ע.
ר"ע סובר שמהתורה נותנים רק ללוי, ועזרא קנס אותם שיתנו גם לכהנים,
ולפי זה ניתן להסביר את מסקנת הגמרא גם לפי ר"ע].
B. החולק בבית דין אינה חזקה
הסבר –
אם מקבל תרומות ככהן בפני בית דין – ודאי שזו חזקה!
אלא הכוונה שחולק עם אחיו את ירושת אביהם הכהן, ויצא עליו קול שאמו גרושה, אז זה לא מוכיח שהוא כהן כשר.
פשיטא!
תשובה – היינו חושבים שאם הוא לא היה כהן כשר, בי"ד היו חולקים כך שהוא יקבל יותר מהחולין (ריטב"א).
קמ"ל שזה לא ראיה, כי יתכן שלא היה מספיק מהחולין.
(כו. 6-)
ב. חזרה למשנתנו (כג:) – כמה עדים צריך לתרומה?
תורי"ד – מדובר שהגיעו למקום שלא מכירים אותם, אך סתם כהן שמכירים אותו לא חייב להוכיח שהוא כהן כשר.
רבנן – אחד
(לכן יכולים להעיד זה על זה)
ר"י – לא מעידים זה על זה
(וראינו (כד:) שני הסברים: 1. 1 נאמן, אך חוששים לגומלין. 2. 1 לא נאמן (מעלין מתרומה ליוחסין).
ר"א – כשאין עוררין (עדים שמערערים על כשרותו) – מעלין על פי 1.
רשב"ג – מעלין על פי 1.
מה ההבדל בין ר"א לרשב"ג?
(מסתמא גם רשב"ג לא יאמין לעד אחד כשיש עוררין.
חשוב: מדובר כאן שודאי שהוא כהן, אלא שיצא ערעור על כשרותו, ואם נצליח להביא עדים כנגד הערעור, גם אם זה יהיה תרי ותרי, הוא יחזור לחזקתו ויהיה כשר).
- תלוי בכמות המערערים –
אם יש שני מערערים – לכו"ע צריך שני עדים להכשירו
אם יש מערער אחד –
לר"א – עד אחד לא מספיק להכשירו, כי דורש שלא יהיה שום ערעור,
ולרשב"ג – עד אחד מספיק
דחייה – לפי כולם ערעור זה דווקא שניים.
- יצא קול (והורידוהו), בא עד כשרות (והעלו), באו 2 עדי פסול (והורידו), בא עוד עד כשרות.
מן הדין שני עדי הכשרות מצטרפים להכשירו,
אך האם חוששים לזילות הבית דין?
ר"א – חוששים,
רשב"ג – לא חוששים.
מקשה רב אשי – לפי ר"א צריך לחשוש גם אם בסוף יבואו שניים!
- רב אשי – המחלוקת היא האם הם מצטרפים –
לר"א – לא מצטרפים (כת"ק בברייתא)
לרשב"ג – מצטרפים (כר' נתן בברייתא).
[1] שימו לב שהברייתא קוראת ליוחסין – "להשיאו אישה", והכוונה היא שאם אינו נאמן אז אם ישא אישה היא תהפוך לספק חללה, לגבי עבודת המקדש, ובנם יהיה ספק חלל (רוב הראשונים).
[2] הברייתא עוסקת בדין שאם אנו רואים שכהן מקבל תרומה, כנראה שמישהו כבר העיד עליו שהוא כהן והוא אכן כהן. מה שלא ברור בברייתא זה לגבי מה הוא כהן, האם גם ליוחסין (כדעה שמעלין מתרומה ליוחסין), או רק לחלה ונשיאות כפיים (כפי שראינו בדף הקודם).
