הלימוד מוקדש
ללידה קלה ובריאה לאשת אחד הלומדים,
שירלי בת שפרה ואורי גולדמן הי"ו
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף לא
(ל: באמצע עד לא: 5-)
קים ליה בדרבה מיניה – ההצמדה בין החיוב הממוני לחיוב המיתה
מקור – רב חסדא-ר' נחוניא בה"ק – אם מגביה חלב לגוזלו ואוכלו, אין פטור של קים ליה, כי קודם גנב (הגבהה) ורק אח"כ התחייב מיתה (אכילה).
א. "קם ליה בדרבה מיניה" בזר שאכל תרומה?
ההו"א – מדובר בחיוב גזל ומיתה, וקשה – הרי קודם גזל (הגבהה) ואז התחייב מיתה (אכילה)?
תשובה – לא מדובר בחיוב גזל, אלא:
- תשלום על מה שנהנה, שקורה יחד עם חיוב המיתה.
[מדובר שחבר אחר דחף את התרומה לפיו, למקום שממנו מצד אחד זה מאוס להוציא (לכן אינו גזלן) אך מצד שני יכל להוציא ולכן אם בלע חייב מיתה].
- רב אשי – אכל תרומה שלו + קרע בגדי חברו.
- תשובה א – בחץ אי אפשר להנחה בלא עקירה
(לא. 1+)
ב. למה בזורק חץ ד' אמות בשבת וקרע בגדים – יש פטור של קים ליה, ואילו בחלב אין?
תשובה – בזריקת חץ נחשב פעולה אחת ארוכה, בחלב נחשב פעולות נפרדות, כי:
בחלב לעומת זאת יכול להתכופף ולאכול בלא ההגבהה.
- תשובה ב – בחץ אחרי שזרק לא יכול להתחרט.
- הגביה שלא על מנת להוציא, ואז התחרט והחליט להוציא.
נפק"מ – כשלא זורק אלא שהולך עם סכין בידיו קורע תוך כדי:
לפי א – גם כאן יש קים ליה.
לפי ב – כאן אין קים ליה, כי יכול להתחרט.
(לא. שליש תחתון)
ג. לפי א – קשה מברייתא על הגונב ארנק בשבת
ברישא – הגביהו ויצא: אין פטור של קים ליה, כי קודם קנה ואח"כ התחייב מיתה
בסיפא – גרר ויצא יש פטור של קים ליה, כי קונה ומתחייב בו זמנית.
לפי א, למה ברישא אין פטור, הרי זו פעולה אחת ארוכה, שהרי א"א להנחה בלא עקירה?
תשובה – שם יש פיצול בין הקנייה לבין חיוב המיתה, כי:
דחייה – במקרה כזה גם לא חייב על שבת.
- נעמד לנוח לפני היציאה, וזה נחשב כהנחה ועקירה.
דחייה – אם כן, למה הסיפא לא דיברה על נעמד לכתף שיש קים ליה?
- לא נעמד, אך סוברים כבן עזאי שהליכה נחשבת כעמידה.
וממילא לא קשה למה בסיפא הובא חידוש לגבי גורר, ולא לגבי נעמד לכתף.
(לא: רבע עליון)
ד. לגבי הסיפא של הברייתא – גונב ארנק על ידי גרירה, שיש קים ליה בדרבה מיניה
- מה החידוש? שזה נחשב דרך הוצאה.
- לאן משך, הרי לא קונים במשיכה לרה"ר?
- משך לצידי רה"ר, וכר"א שלגבי שבת זה רה"ר ולגבי קניין זה ככרה"י (כמו סמטה).
- גרר לתוך ידו שהייתה מונחת ברה"ר על הקרקע, וקנה בהגבהה (אף שלא הגביה).
- משך לרה"ר, וזה כרבינא שמשיכה ברה"ר קונה.
- המחלוקת האם משיכה קונה ברה"ר על דיוק במשנה בב"ק, לגבי גנב בהמה ומתה לפני שיצא:
רישא – משכה ויצא – פטור, דיוק: אם משך מחוץ לצר קנה (גם ברה"ר).
סיפא – הגביהו או שיצא ברשות הבעלים (במשיכה) חייב. דיוק: ההוצאה היא כמו הגבהה שדווקא ברשות הגנב ולא ברה"ר.
