הדף היומי – מגילה כח

הלימוד לעילוי נשמת
שלמה אריה, בן יוסף מרדכי הלוי ז"ל
איש תם ורחב לב, חלל צה"ל שנפל לאחר השירות, אהוב על משפחתו וסובביו, תומך ותורם קבוע בשיעורי התורה בקהילתו שארית ישראל בחיפה. תנצב"ה
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

דף יומי קצר וברור – הסיכום הכתוב

(כז: 10- עד כט. במשנה)

חלק א – במה הארכת ימים?

1. ר' זכאי –

• לא השתנתי בתוך ד"א של תפילה (לכן הסוגיה הובאה כאן).
• לא כיניתי שם לחברי
• לא ביטלתי קידוש היום (+ שלושה סיפורים על זה).

1. ר"א בן שמוע –

• לא קפנדריא
• לא פסעתי על ראשי עם קדוש
• ברכתי לפני ברכת כהנים

1. ר' פרידא

• לא קדמני אדם לבית המדרש
• לא ברכתי על המזון כשיש כהן

(דווקא כשגם הכהן ת"ח, גם אם פחות מר' פרידא).

• לא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה

(כר' יצחק שזה כמו טבל, אך אין ההלכה כך).

1. ר' נחוניא בן הקנא (מובא פעמיים – פעם לתלמידיו ופעם לר"ע) –

• לא נתכבדתי בקלון חברי (דוגמא)
• לא עלתה על מיטתי קללת חברי (מחל לפני שהלך לישון)
• וותרן בממוני (השאיר פרוטה לחנווני)

לר"ע –

• לא קיבלתי מתנות (שונא מתנות יחיה)
• לא עמדתי על מידותי (כל המעביר על מידותיו מעבירין לו כל פשעיו)

1. ר' יהושע בן קרחה

• לא הסתכלתי בפני רשע –

מקור – 1. אלישע לא מסתכל על יהושפט. 2. ר"א – יצחק שהסתכל בפני עשיו – עיניו כהו (וגם כתוצאה מקללת אבימלך לשרה). 3. רבא – שאת פני רשע לא טוב.

            (ואגב – תיתי לי שלא הסתכלתי / עשיתי שותפות עם כותי).

1. ר' זירא

• לא הקפדתי בתוך ביתי.
• לא צעדתי בפני מי שגדול ממני
• לא הלכתי ד"א בלא תורה ותפילין, אך בכל זאת –
• לא הרהרתי במקומות המטונפים.
• לא ישנתי בבית המדרש שינת קבע/ארעי – זה מקשר לסוגיא הבאה על כבוד בית כנסת.
• לא ששתי בתקלת חברי.
• לא קראתי לחבירי בחכינתו (שם גנאי) / חניכתו (שם חיבה ממשפחתו)

(כח. במשנה למטה)

חלק ב – כבוד בית כנסת

(תחילת הגמרא בסוף כח. עד כח: שליש תחתון)

א. ברייתא – כבוד בית כנסת קיים

1. קלות ראש
2. דברי חול – אוכלים ושותין, ניאותין, מטיילים

תלמידי חכמים – מותרים בשימוש יומיומי (ניאותין, אוכלים וכו'),

ריב"ל – כיון שבית המדרש נחשב ביתם (אך עדיין לא קלות ראש)

1. כניסה שלא לצורך הבית כנסת (מפני החמה והגשם)

קולות:

• קולא – סיפור על רבינא ורב אדא בר מתנא שנכנסו, אך לא סתם שלא יתרטבו, אלא שהגשם הפריע להם ללימוד.
• הרחבה – רב אחא בריה דרבא – גם אסור להיכנס סתם לקרוא למישהו,

א"ל רב אשי – יכול להיכנס ולומר הלכה/משנה/פסוק, או לשהות מעט ואז לקרוא.

1. הספד –

של יחיד (שבאים מעט אנשים) – אסור

של רבים – מותר

            דוגמאות –

או במספיד חשוב (וממילא יבואו רבים) –

רב חסדא הצביע על רב ששת ולהפך.

או בנפטר חשוב –

                                    רפרם ור' זירא הספידו בבית כנסת, או כי יבואו בגללם או בגלל הנפטר.

(המשנה כח.)

ב. ר"י – גם בית כנסת חרב עומד בקדושתו
(כמו שראינו בדף כו, שרק על ידי מכירה ניתן להפקיע את הקדושה).

A. מקור – "והשימותי את מקדשיכם".

B. ולא עושים בו –

            כמו בבית כנסת פעיל –

• (ראשונים – כל הדברים שלא עושים בבית כנסת פעיל)
• הספדים (כאן אין לא מוזכרת חלוקה בין יחיד לרבים)
• פעולות שמנצלות את היותו מקום גדול וריק – הכנת חבלים, מצודות, שטיחת פירות.
• קפנדריא –

(כט. רבע תחתון)

משמעות המושג – רבא: אדמקיפנא אדרי, איעול בהא.

קולות:

1. היה שם שביל לפני שנבנה בית הכנסת.
2. נכנס בהיתר (כדי ללמוד או להתפלל),

כפי שבמקדש נכנסו מצפון ויצאו מדרום ולהפך (יחזקאל מו, ט).                 

C. עלו בו עשבים –

            משנה – לא יתלוש (כדי שיתפללו/יפעלו לשיפוץ הבית כנסת)

ברייתא א (תחילת הגמרא) – בבית כנסת קיים דואגים לטאטא שלא יעלו עשבים, בבי"כ חרב נותנים להם לעלות.

ברייתא ב (לא מחלוקת) (כט. 😎 – אסור לתלוש לבהמתו, אך מותר לתלוש ולהניח, כך עדיין יראו את ההזנחה.

ג. בתי כנסת בחו"ל, ושכינה בבתי כנסת באופן כללי

• (כח: רבע, מיד אחרי הברייתא) –

רב אסי – בתי כנסיות שבבבל עשויים על תנאי, ולכן אפשר לעשות שם צרכי חול

            אך אסור דברים מזלזלים – כמו שחוק וקלות ראש, ואפילו לעשות חשבונות אסור.

                (ובית כנסת שעושים בו את זה, לסוף יצטרכו להלין שם מתי מצווה).

• (כט. רבע עליון)

רשב"י בברייתא – השכינה גולה עם עם ישראל לבבל – אביי – "לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה",

                        ומסביר אביי – בבתי הכנסת.

                        מקורות שהשכינה בבתי כנסת:

1. ר' יצחק – לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם (יחזקאל יא, טז)
2. רבא – תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר (תהילים צ, א)
3. אביי – יְקֹוָק אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ (תהלים כו, ח).

הנהגות מעשיות –

אביי אמר שזה דווקא בבתי הכנסת של הוצל ו"שף ויתיב", שהשכינה עוברת ביניהם,
היה הולך פרסה כדי להתפלל בהם,
ומספר שתחילה למד בביתו ואחר כך עבר ללמוד בבית הכנסת (יְקֹוָק אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ)
ומובאים שני סיפורים על כך שמי שיושב בהם סתם יכול להינזק ממלאכי השכינה,

                            תניא – ר' אלעזר הקפר – בתי הכנסת עתידים לחזור עם ישראל לארץ

קל וחומר מתבור וכרמל שבאו למתן תורה וזכו להתקבע בארץ ישראל.

(ואגב זה דרשה נוספת על ההרים במעמד הר סיני – שבשאר ההרים יש מום ("גבנונים") שהם יהירים).

(כח: שליש תחתון עד כט. רבע עליון, מובא אגב הספד על ת"ח בבית כנסת)

ד. מאמר מוסגר – על המעלה של שונה הלכות

A. שתי גישות ביחס למי שרק שונה הלכות –

הרחבה לגבי זה –

וכמה זה כל צרכו –

            אדם רגיל – 12 אלף מלווים,

            קרי ותני – 60 ריבוא (רב ששת – כמו בהר סיני)

            קרי ותני ומתני – אין לזה גבול.