הדף היומי – מגילה כט

הלימוד לעילוי נשמת
שלמה אריה, בן יוסף מרדכי הלוי ז"ל
איש תם ורחב לב, חלל צה"ל שנפל לאחר השירות, אהוב על משפחתו וסובביו, תומך ותורם קבוע בשיעורי התורה בקהילתו שארית ישראל בחיפה. תנצב"ה
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(כט. במשנה עד ל. ברבע העליון)

ארבע פרשיות של חודש אדר

שקלים – לפני ר"ח אדר

כאן בדרך כלל יש הפסקה

זכור – לפני פורים

פרה – אחרי פורים

החודש – לפני ר"ח ניסן

א. הקדמה –

A. מה משתנה באותן פרשיות?
המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?

ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.
ר' ירמיה – הפרשה רגילה, ורק משנים את המפטיר וההפטרה.

ב. פרשת שקלים

A. הזמן: דווקא לפני אדר, כי במשנה בשקלים – "באחד באדר משמיעים על השקלים", וקריאת הפרשייה היא חלק (או זכר) מאותה השמעה.

למה דווקא באדר?
ר' טבי – "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (במדבר כח, יד) –
a. רש"י ביומא (סה:) – יש לחדש את הקרבנות מתרומה חדשה, בראש חודש.
b. דווקא בניסן, גזירה שווה ל"החודש הזה לכם ראש חודשים".
c. את ההשמעה עושים 30 יום לפני כן.

לרבנן שעוסקים בהלכות החג 30 יום לפני – מובן,

וגם לרשב"ג שרק שבועיים לפני – גם כאן זה שבועיים לפני זה שבט"ו באדר העמידו שולחנים בערים כדי לגבות את השקלים (רמב"ם) או לפרוט כסף כדי שיהיה לאנשים שקלים (רש"י, רא"ש).

(כט: שורה רחבה 1)

B. מה קוראים?

C. נספח – עוד שתי מימרות של ר' יצחק נפחא –

א. בשבת ר"ח טבת גם מוציאים שלושה ספרי תורה.

מה הצריכותא לומר גם לגבי טבת וגם לגבי אדר?

· לגבי אדר יש צריכותא – כדי שנדע שסובר כשמואל ולא כרב.

· לגבי טבת אכן אין צריכותא – והוא באמת לא אמר את זה, אלא אמרו את זה על בסיס מה שאמר באדר.

ב. ר"ח טבת שחל בחול קוראים את של חנוכה ושל ר"ח, מה קוראים ראשון?

רי"צ נפחא (רבה, וכן ההלכה) – קודם ר"ח ואז חנוכה

ר"ח העיקר, תדיר ושאינו תדיר,

רב דימי מחיפה (ורב יוסף) – קודם חנוכה ואז ר"ח

חנוכה העיקר, שהרי ר"ח גרם לכך שיש עלייה רביעית.

D. לפי שיטת שמואל, איך קוראים את שקלים בפרשות הבאות:

[תזכורת – סדר הפרשיות: תצוה, כי תישא, ויקהל].

1. חל שקלים בפרשת תצוה (אחד לפני כי תישא) –

ר' יצחק נפחא – כרגיל: ששה בפרשת השבוע, והאחרון את כי תישא

אביי – זה בעיה, כי זה נראה כאילו פשוט המשיך את הפרשה לתוך כי תישא,

לכן כדי שיהיה ניכר, קוראים ששה את תצוה + שקלים, והאחרון שוב את שקלים.

קשה על רי"צ – חל לפניה או אחריה – כופלים אותה, לכאורה הכוונה שקוראים פעמיים.

תשובה – הכוונה שקוראים שבוע אחרי שבוע.

2. חל שקלים בפרשת חל כי תישא –

אביי (וברייתא) – כרגיל – קוראים שישה עד הסוף, והאחרון קורא את ההתחלה לשקלים.

ר' יצחק נפחא – לא פעמיים, אלא הראשון מתחיל אחרי הפרשייה של שקלים.

דוחה אביי – זה (נראה כ)קריאה למפרע.

[1] בדף כג. ראינו מחלוקת האם המפטיר הוא ה7 או ה8, כאן הגמרא סוברת שהוא ה7.