הדף היומי – מגילה ד

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

דף יומי מסכת מגילה דף ד – הסיכום הכתוב/.}

(ג: רבע תחתון עד ה. במשנה)

חלק א – הלכות של ריב"ל בדיני מגילה

מה נחשב כרך מוקף

1. סמוך או נראה נידון ככרך

נראה – בראש הר,

סמוך – בנחל.

1. דווקא שקודם הוקפה ואז התיישבה – "בית מושב עיר חומה".
2. דווקא שיש בו עשרה בטלנים, אחרת הופך לכפר, ויכול להקדים ליום הכניסה
   (אם לא מקדימים, לרמב"ן קוראים בי"ד, לרשב"א בט"ו).[1]

והרי זה מפורש במשנה (ה.) לגבי עיר?

החידוש שאפילו שבכרך יש הרבה בטלנים אורחים, עדיין צריך 10 בטלנים מקומיים.

1. כרך שחרב –

אם חרבו חומותיו – גם בחורבנו נחשב כרך (ברייתא).

אם חרב מ10 בטלנים שבו, כשחוזרים חוזר להיות כרך.

1. לוד, אונו, גיא החרשים – מוקפות חומה מימות יהושע.

קשה – הרי אלפעל בנה את אונו ולוד (אחרי יהושע)?

תשובה – היו וחרבו ונבנו וחרבו ונבנו (ראיה – בדברי הימים ב כתוב ששוב בנו את ערי יהודה).

(ד. שליש)

עוד הלכות של ריב"ל –

1. ריב"ל – נשים חייבות במגילה, שאף הן היו באותו הנס

(רש"י כאן – שגם הן היו בגזירה, רש"י בפסחים – שהיו שותפות בהצלה).

1. פורים שחל בשבת – דורשים בו בהלכות החג (כמו שמשה תיקן על שאר החגים),

החידוש – שלא חוששים שיטלטל את המגילה.

1. חייב לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום –
2. הסבר – התלמידים חשבו שהכוונה היא ללמוד את משניות ביום
   (ואמנם יש משניות בדף כ-כ: שמדברות על קריאה ביום, אך אולי זה לא חובה או למי שלא קרא בלילה),
   אך הסביר ר' ירמיה שהכוונה היא לקרוא שוב ביום.
3. מקורות (שני מזמורים שנדרשו על מרדכי ואסתר) –

ריב"ל – "אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי" (תהלים כב, ג).

ר' חלבו – "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְקֹוָק אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ" (תהלים ל, יג)

(ד. 4-)

חלק ב – דיונים לגבי התאריכים השונים של המגילה

א. למה הכפרים מקדימים

"אמר רבי חנינא: חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין".

הבנה א – לטובת בני הערים, כדי שביום י"ד יהיו פנויים לספק מזון.

קושיות –

1. משנתנו – אם חל בשני או חמישי קוראים בו ביום. למה לא מקדימים?

תשובה – משני לחמישי לא – כי אז זה י' באדר,

ומחמישי לשני לא – כדי לא יבלבלו ויקדימו גם משני לחמישי.

1. ר"י במשנה (ה.) – מקדימים רק אם באמת בני הכפר נכנסים לעיר ביום הכניסה.
2. לפי זה שתי הקושיות מתורצות.
3. פירוש "כדי שיספקו מים ומזון" = "מפני שמספקים…" –

הבנה ב – לטובת בני הכפרים, שיוכלו לקרוא כשממילא מגיעים לעיר.

            הערות –

רש"י – כשכר על זה שבמהלך השנה מספקים מים ומזון.

רשב"א – הכוונה שמגיעים לעיר ביום הכניסה כדי לספק מים ומזון (או מכל סיבה אחרת כמו שנכנסים בשביל קריאת התורה).

(ד: שליש)

ב. הערה סגנונית –

בתחילת המשנה סודר לפי התאריכים – יא, יב, יג, יד, טו.

בפירוט סודר לפי הימים ("חל ביום שלישי וכו'") – שאז סדר התאריכים שונה, ועשו כך כדי שלא יהיה בלאגן.

ג. י"ד חל ביום שישי –

(ד: 3+ בשורות הכי רחבות)

ד. י"ד חל בשבת

ת"ק – עיירות בשישי

רבי – עיירות בחמישי עם הכפרים.

            ולמה במקרה הקודם רבי לא הזיז את העיירות לכפרים?

תשובה – שם מצד העיירות לא היה סיבה להזיז אותם, אך כאן כיוון שממילא צריך להזיז – אז כבר מזיז לכפרים.

(ד: 6-)

ה. למה לא קוראים בשבת?

רבה – שמא יטלטל.

רב יוסף – כי העניים מקבלים מתנות לאביונים בזמן של מקרא מגילה, ואי אפשר בשבת, אז מזיזים.

            וכן בברייתא בסעיף הבא.

ו. זמנם של שאר מצוות היום –

ברייתא – כשמקדימים בכפרים –

            מתנות לאביונים עם מקרא מגילה,

            שמחה ומשתה ומשלוח מנות – בזמנה.

כשמקדימים משבת –

יש מחלוקת מתי הסעודה – בשישי (ר"ן), בשבת (רשב"א) או ראשון (ירושלמי).
בימינו לפי הלוח לא קורה שי"ד חל בשבת, אם ט"ו חל בשבת המנהג הוא לעשות "פורים משולש" (מגילה בשישי, על הניסים וקריאה בתורה בשבת, וסעודה ביום ראשון).

(ה. 1+)

ז. מניין –

רב אסי – תמיד צריך.

רב – בזמנה ביחיד (אבל עדיין יש מצווה להדר אחר מניין), שלא בזמנה במניין (כפרים, שבת).

והרי רב אמר שכשמקדימים משבת לשישי "זה זמנו", ולכאורה הכוונה שלגבי כל ההלכות זה נחשב כמו זמנו (ואז אפשר ביחיד).

תשובה – הוא התכוון שזה זמנו, ולא יום חמישי (כלומר לאפוקי מרבי בסעיף ד).

[1] תוס' חולקים ואומרים שלא מדובר פה במוקפת אלא בעיר שהופכת לכפר.