הצטרפתם כבר לתוכנית המנויים של אתר סיני? כל מנוי זוכה…
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף י
(י. במשנה – עד י: 1-)
הפרה והדלת
משנה:
אמרה הפרה – הריני נזירה אם עומדת אני,
אמרה הדלת – הריני נזירה אם נפתחת אני.
ב"ש – נזיר,
ב"ה – לא נזיר (ולא נדור)
ר"י – הוא לא נזיר, אלא נדור אם אומר שהתכוון לנדור.
א. במה מדובר? (האם פרה ודלת מדברים?!)
- A. רמי בר חמא
הפרה רוצה לעמוד ולא מצליחה,
והפרה רוצה לקבל על עצמה נזירות אם תצליח, והנזירות היא – שאנשים יינזרו מבשרה (שהרי לא שייך שפרה תאסור את עצמה בשתיית יין, אלא הכוונה שלא יאכלו את בשרה),
והאדם מקבל על עצמו את הנזירות שלה בשמה, שאם תצליח לעמוד יינזר מבשרה.
לפי זה – זו אותה מחלוקת כמו במשנה הקודמת (ט.) "הריני נזיר מן הגרוגרות",
שגם שם ראינו אותן שלוש דעות (ועוד מעט נראה את הצריכותא).
(י. 5-)
מקשה רבא –
- כתוב בגמרא – לא כתוב "מאליה"
- בתוס' – אם כל הנושא זה נזירות מדבר שאינו יין, למה מוזכר כל הסיפור של התנאי?
אלא צריך שהמחלוקת תהיה (גם) לגבי תהליך קבלת הנזירות.
- B. רבא –
כמה שלבים עד שאומר את הסברו הסופי –
- גם לרבא הפרה רוצה לעמוד וכביכול נודרת בשביל זה,
רק שהפעם היא מקבלת על עצמה להיות מוקרבת לקרבן נזיר (קרבנות שמנדבים עם קרבן הנזיר – "מלבד אשר תשיג ידו") – כלומר נזירות רגילה,
והמחלוקת – האם סיפור מחשבות הפרה נחשב לקבלת נזירות.
זה פותר את שני הקשיים כך:
a. לא אמר "מאליה", כלומר לא משנה איך היא תצליח – העיקר שתצליח,
b. המחלוקת לא על נזירות מבשר או דלת, כי מדובר בנזירות רגילה, אלא על תהליך קבלת הנזירות.
c. (וכך גם לא צריך לחפש צריכותא מהמשנה הקודמת).
דחייה –
- זה מובן לפרה, אבל מה לגבי הדלת? (אין קרבן של דלתות).
2. הקושיא על רבא ב להלן.
- בשונה מההסברים הקודמים – מדובר בפרה שלא רוצה לעמוד,[1]
והאדם הוא זה שמקבל על עצמו נזירות רגילה – אם לא יצליח להעמידה (כדי לדרבן עצמו להעמידה),
ובסוף נעמדה בעצמה, והמחלוקת האם נחשב שהתנאי התמלא –
לב"ש – נזיר (התנאי התמלא, שהרי סוף סוף הוא לא הקים אותה),
לב"ה לא נזיר (כי התכוון להיות נזיר אם לא תעמוד, והרי עמדה)
וזה פותר את הקשיים כי:
a. גם כאן לא אמר שתעמוד מאליה.
b. וגם כאן מדובר בנזירות רגילה, והמחלוקת בתהליך קבלת הנזירות.
דחייה (זה קשה גם להסבר הקודם של רבא) –
ר"י במשנה אומר שתופס רק אם נדר את הפרה עצמה ולא כנזירות,
משמע שהנושא זה נזירות מהפרה! (כמו במשנה הקודמת – נזירות מגרוגרות)
- שילוב –
מחלוקת ב"ש וב"ה בשני הדברים:
בתהליך קבלת הנזירות – האם נחשב שהתנאי התמלא.
2. בקבלת נזירות מבשר פרה או מדלת – לב"ש חל, לב"ה לא חל – כמו במשנה הקודמת.
ועל זה אמר ר"י – שחל רק אם נדר מבשר הפרה, ולא בלשון נזירות.
(י. באמצע)
ב. צריכותא –
לפי רמי בר חמא, ולמסקנה גם לפי רבא –
המחלוקת כאן (גם) זהה למחלוקת אתמול לגבי נזיר מן הגרוגרות. מה הצריכותא?
תזכורת: אתמול הסברנו שב"ש אומרים שנזיר כי אמר נזיר וניסה להתחרט ולא יכול להתחרט, ולב"ה יכול להתחרט וסוברים כר"ש שצריך להתנדב כדרך הנודבים,
אבל כעת אומרת הגמרא: יש עוד סברא שיכולנו לחשוב שזה שהתכוון לנזירות, ופשוט טעה בדיבורו.
ולפי זה החידוש הוא:
לב"ש –
שלא רק בתאנים (שדומים לענבים), אלא גם בבשר,
ולא רק בבשר (שהולך בדר"כ עם יין) אלא גם בדלת,
ומדלת מוכח שסברת ב"ש לא בגלל טעות אלא כמו שהסברנו אתמול.
ומצד שני לב"ה –
אם היה כתוב רק דלת – היינו חושבים שדווקא שם לב"ה לא נזיר, אבל בתאנים ובשר אולי מודים שכן, כי טעה בדיבורו, קמ"ל שלא.
[1] עד עכשיו הבנו שזה נדר שהפרה עצמה רוצה לקבל על עצמה בשביל להצליח לעמוד, ולא הצלחנו לבאר
(כי לרמי בר חמא שהתכוונה לאסור את עצמה – אז זו לא נזירות רגילה,
ולרבא 1 שהתכוונה להקריב את עצמה כקרבן נזיר (נזירות רגילה) – אז זה לא מסתדר עם דלת).
עכשיו משנים את זה שזה נדר נזירות רגילה שהאדם מקבל על עצמו, כדי להצליח להעמידה.
