והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף כ
(יט: במשנה – כ: סוף הפרק)
חלק א – נזר בטומאת חו"ל
מדרבנן נחשב כטמא שנזר – וצריך לעשות את הנזירות שוב בארץ
א. אם זו נזירות ארוכה –
ב"ש – משלים רק 30,
ב"ה – משלים הכל.
הסבר המחלוקת –
- המחלוקת בטומאת ארץ העמים –
חלוקת עד כמה החמירו בטומאת חו"ל –
ב"ש – רק על גושה (האדמה),
ב"ה – גם על אווירה (שזו טומאה שאין לה תקדים)
- המחלוקת בנזירות –
לפי כולם רק גזרו על גושה,
והמחלוקת פשוט עד כמה קנסו – האם הכל או רק 30.
(כ. 4+)
ב. (מהמשנה) מעשה בהילני המלכה
נדרה 7 שנים בחו"ל, ואז באה לארץ –
ת"ק – ב"ה הורו לה לעשות עוד 7 שנים (לשיטתם), ובסופם נטמאה וסתרה ועשה עוד 7,
סה"כ 21 שנים!
ר"י – עשתה רק 14.
- כב"ש – כלומר שהגיעה לארץ עשתה רק 30 יום כב"ש, ובסופם נטמאה וסתרה את ה7 שנים, סה"כ עשתה 14 שנה + 30 יום.
דחיות
- יוצא שבאמת עשתה יותר מ14 שנה.
- יש ברייתא שר"י סובר כר"א, שאם נטמאה ביום האחרון סותרת רק 30, ממילא אם מדובר שנטמאה אמורה לעשות סה"כ רק 7 שנים + 30 יום + 30 יום.
- כב"ה – ועשתה 7 + 7, ומדובר שלא נטמאה בסוף.
(כ. באמצע)
חלק ב – משנה: עדים שמכחישים זה את זה
הקדמה: אם באים עדים וטוענים שהוא קיבל נזירות והוא מכחיש (תוס' 1), מקבלים את העדים וחייב בנזירות.
א. אם העדים מכחישים זה את זה האם קיבל 2 או 5 נזירויות –
ב"ש – נחלקה העדות,
ב"ה – העדות כשרה (כי יש חמש כולל בתוכו שתיים, אז לגבי השתיים אין הכחשה).
ב. במה מדובר?
יש שני מצבי הכחשה:
שתי כיתי עדים – יותר מסתבר להכשיר העדות (כי כל כת היא עדות שלימה, והשאלה רק אם לפסול אותו כי יש כת אחרת שמכחישה אותה).
שני עדים של אותה כת – יותר מסתבר לפסול (כי כאן השאלה האם בכלל יש כאן עדות)
הדעות:
ת"ק (משנתנו) –
בשתי כיתי עדים – מחלוקת (ב"ש – נחלקה העדות, ב"ה – העדות כשרה).
אבל בכת אחת – לפי כולם נחלקה העדות.
רי"ש בן רי"ח ב"ב –
בשתי כיתי עדים – לפי כולם העדות כשרה.
בכת אחת – המחלוקת (ב"ש – נחלקה העדות, ב"ה – העדות כשרה)
ג. רב – ב"מונה" גם לב"ה נחלקה העדות
(תוס' – במקרה של כת אחת, ששם הם מכשירים, אם מונה אז העדות פסולה).
אך דוחה רב חמא – למה?
הרי לא מדובר שאחד אמר "2 ולא 5" והשני "5 ולא 2", כי אז פשיטא שפסול,
אלא מדובר שאחד אמר "1,2", והשני "3,4,5" – למה ברור לך שזו הכחשה?
פשוט השני אומר לעצמו למה שאומר את מה שהראשון כבר אמר?
ואכן במערבא אמרו שגם במונה – העדות כשרה.
הדרן עלך מי שאמר.
