הדף היומי – נזיר דף כב

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף כב

(כב. 1- עד כג. במשנה)

חלק א – המשך בעל מיעקר עקר או מיגז גייז

אמרנו אתמול שהנפק"מ –
אישה א נדרה, אישה ב אמרה "ואני", ואז הבעל הפר לאישה א.
אם עוקר – גם אישה ב מותרת,
אם גוזז – אישה ב אסורה, כי כשנדרה – אישה א כן היתה נזירה.

הערות:

(דילוג לשורה הבאה – כב: 1+)

א. אפשר לפשוט מהברייתא (שהראשונה עדיין אסורה) לשאלה של רמי בר חמא –

השאלה – לאדם יש שלמים לפני זריקת דמם (כרגע אסורים), ואמר על כיכר לחם – הם כמו השלמים,

האם התכוון למצב הנוכחי – ואכן אסור,
או למצב העתידי – ואז השלמים מותרים והלחם מותר?[1]

והתשובה מהברייתא – כשהיא אומרת "ואני" היא מתכוונת למצב העכשווי האסור,
ולכן גם אם הבעל הפר לראשונה בהמשך – השנייה אסורה.

דחייה – ומי דמי? הסיבה לחשוב בשלמים שהתכוון להמשך, זה כי לשלמים יש גם איסור מסוים גם בהמשך (אסורים מחוץ לירושלים, מחוץ לזמנם, לטמא) אז אולי טעה לחשוב שניתן גם להתפיס בזמן זה,

אבל לנזירה – אחרי שהבעל מפר לה אינה אסורה כלל,
אז ודאי שהשנייה לא טעתה לחשוב שניתן להתפיס בהמשך.

(חזרה לכב. 1-)

ב. מה אם לא אמרה "ואני" אלא אמרה –

1. A. "הריני כמותך" – ר"ש – אז אפילו שמיגז גייז, אם הפר לאישה א – גם ב מותרת.

מסבירים התוס' – כאילו אמרה: אני תמיד אהיה כמותך, ולכן אם יפר לך, גם אני לא נדרתי מעולם.

(דילוג כב: 1+ עד שליש)

1. B. "הריני בעיקביך" – האם הכוונה כמו "כמותך" (עקב = עד הסוף), או כמו "ואני" (עקב = התחלה)?

ת"ש מהמשנה – בעל שאמר לאשתו "ואני" אינו יכול להפר לה.
ולמה אינו יכול להפר?
(אתמול הצענו שזה כי עוקר למפרע, ודחינו שגוזז אלא שנחשב כמקיים, אבל כרגע נשכח את מה שראינו אתמול)
כי אמנם הבעל גוזז, אבל אינו יכול להפר כי נחשב כאומר "בעיקביך", ואם יפר לה – יפר גם לו – מכאן שבעקביך זה כמו "כמותך".

(תוס' – כשבעל אומר לאשתו "ואני", זה כמו אישה זרה שאומרת "בעיקביך", כי לבעל יש שליטה על ההמשך, אז מתכוון לא רק לעכשיו אלא גם להמשך).[2]

דחייה – אכן זה כמו שאמר "ואני",
והסיבה שלא יכול להפר (כמו שראינו גם אתמול) זה כי "ואני" נחשב כמו קיום.

(כב: 7-)

חלק ב – "אמר: הריני נזיר, ואת? ואמרה אמן"

במשנה – שניהם נזירים, אבל לא תלויים זה בזה:

לגבי הפרת הנזירות (לקולא) – יכול להפר לה (והוא ימשיך להיות נזיר).

בברייתא – תלויים זה בזה –

בקבלת הנזירות (לקולא) – אם לא אמרה כן, גם הוא לא נזיר.
ולכאורה גם בהפרת הנזירות (לחומרא) – אינו יכול להפר לה, כי אם יפר לה יפר לו.

תשובות:

1. רב יהודה – לגבי הפרת הנזירות – הברייתא כמו המשנה, שיכול להפר את שלה ולא את שלו.
2. אביי – אכן יש הבדל בין המשנה לברייתא,

בברייתא אמר – "אני נזיר (בתנאי שגם) את נזירה", ולכן תלויים,
במשנה אמר – אני נזיר, ואת?" – ולכן אינם תלויים זה בזה.

[1] בנדרים יא: ראינו גירסה קצת אחרת לשאלה (שמדובר כבר אחרי זריקת הדמים, כשהשלמים כבר מותרים), ואכן יש מחלוקת בין הסוגיות מה בדיוק היתה השאלה (תוס').

[2] לא ברור לי למה לומר שהבעל דומה דווקא לאומר "בעיקביך" (וכך להוכיח מכאן לשאלה לגבי "בעיקביך"), ולא פשוט לומר שהוא דומה ל"ואני כמותך" שבזה ברור לנו שאכן לא יוכל להפר כנ"ל.