השיעור בחסות קרתא – יזמית נדלן והתחדשות עירונית,
שמציעה למשקיעים קטנים ובינוינים השקעות בפרויקטים אותה היא יוזמת, עם בטוחות טובות.
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף כה
(כד: 1- עד כה: 2-)
תזכורת: ראינו אתמול שאם הנזיר הפריש כסף לקרבנות, ואז כבר לא זקוק לקרנות (הבעל הפר (משנתנו), הקרובים מחו, הנזיר מת (משנה במעילה)) –
מפורשים – דמי החטאת ילכו לים המלח, דמי עולה לעולה ודמי שלמים לשלמים
סתומים – כל הכסף ילך לעולות נדבה.
על זה שואלת הגמרא:
חלק א – למה בסתומים הכל לעולה?
רי"ח – זו הלכה למשה מסיני.
(וההלמ"ס זה דווקא בסתומים ולא במפורשים).
ר"ל – יש לימוד מפסוק –
ויקרא כב, יח – "…אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל… אֲשֶׁר יַקְרִיב קׇרְבָּנוֹ לְכׇל־נִדְרֵיהֶם וּלְכׇל־נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר־יַקְרִיבוּ לַה' לְעֹלָה" – מכאן שאם יש דבר שיש בו חיוב של כמה נדרים (נזיר – שמביא כמה סוגי קרבנות), המוֹתר הופך לנדבה (עולה). (לפי השטמ"ק)
אז למה לא גם במפורשים?
עונה רבא – לזה יש לימוד אחר בתנא דבי רי"ש,
שוולדות או תמורה של עולה לעולה, שלמים לשלמים, חטאת תמות ואשם ירעה עד שיסתאב וייפדה והכסף ילך לעולה,
והוא הדין למוֹתר.
(כה. שליש עליון)
חלק ב – הברייתא לגבי וולדות ותמורה של הקרבנות
(דברים יב) –
כו – רַק קׇדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר־יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה'׃
כז – וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל־מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ, וְדַם־זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל־מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל׃
- רַק קׇדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר־יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ – הברייתא מבינה שלא מדובר בקרבן עצמו (כי זה לא חידוש), אלא בתמורה או וולדות של הקרבן, (והוא הדין למוֹתר)
- ומה עושים איתם? תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' – מקריבים אותם למה שהם.
- ואולי מעלים אותם למקדש אך נותנים להם למות (כמו בחטאת)? לכן אומר הפסוק הבא –
וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל־מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ – עולה לעולה,
וְדַם־זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל־מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל – שלמים לשלמים. - ואולי כך גם בחטאת ואשם?
רי"ש – "רַק" – ממעט חטאת ואשם.
ר"ע – לאשם יש לימוד אחר (ויקרא ז, ה) – "אשם הוא" – בהווייתו יהא – כלומר דווקא כשהוא בהוויתו, אך תמורה או מותר – לא מקריבים.
(כה. 4-)
שאלות על הברייתא:
הקדמה לשאלות: בנוסף לברייתא, יש הלמ"ס שחטאת תמות, ואשם ירעה עד שיסתאב.
- על שלב C – למה שנחשוב שעולה ושלמים ימותו, הרי ההלמ"ס זה רק לגבי חטאת?
תשובה – היינו חושבים שגם הם ימותו, אך צריכים קודם להעלותם למקדש (בניגוד לחטאת שמתה בכל מקום), קמ"ל מהפסוק שלא, אלא מקריבים אותם.
- על שלב D – למה צריכים לימוד לחטאת ואשם, הרי יש הלמ"ס?
לגבי רי"ש ("רק") – היינו חושבים שהחטאת אמנם מתה, אבל אם הקריב לא עבר על איסור, קמ"ל מהלימוד שאם הקריב עובר על איסור עשה (וגם הקרבן פסול)
לגבי ר"ע ("אשם הוא") – אכן לא צריך לימוד שלא מקריב,
אלא הלימוד נצרך לרב, שאמר שאמנם צריך לרעות ולהתסאב, אך אם בכ"ז הקריבו– כשר,
ובא הפסוק לומר שדווקא אם קודם ניתק לרעייה (שהביאו לרועה).
