הדף היומי – נזיר דף ד

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף ד

(ג: במשנה – ד: 4-)

ג – מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל׃

ד – כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד־זָג לֹא יֹאכֵל׃

חלק א – קיבל עליו נזירות חלקית (חרצנים, זגים, תגלחת, טומאת מת) –

במה המחלוקת:

בתוס' – קצת משמע שהתכוון לנזירות מלאה, וכל השאלה לגבי הדיבור.
ברש"י – משמע שהדיון לגבי הכוונה – שהתכוון לקבל נזירות חלקית.

הדעות:

ת"ק (משנה) – נזיר מלא

"מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר…" – מיותר, ומרבה שגם אם הזיר מחלק.

ואילו ר"ש – לפי התוס' שתי אפשרויות:
זה מלמד לאסור יין מצווה כיין רשות
[קשה (לפי ר"ת בתוס') – למה צריך לזה פסוק – הרי קידוש והבדלה על יין זה לא מהתורה, וודאי שהנזירות אוסרת!
תשובה – החידוש שאם נשבע לשתות ואז נזר – תופס ואוסר!]

ורבנן – אכן לומדים את שני הדברים –
מיין – שנזירות חלקית תחילה נזירות,
ושכר – לאסור יין מצווה.

ור"ש – מה הוא ילמד משכר:
1. גז"ש לכהנים ("יין ושכר אל תשת") – שכמו בנזיר גם הם אסורים רק על יין ולא שאר משקאות משכרים.

[ורבנן – יחלקו על ר"ש ויסברו כר"י – שאכן כהן אסור בכל משקה משכר (ר' פרץ)].

2. 2. לומר שבנזירות איסור חל על איסור,
   שאם נשבע לא לשתות, ואז גם נזר, יעבור על שני האיסורים.

(באופן כללי לר"ש אין איסור חל על איסור,
לכן האוכל נבלה ביו"כ בשוגג פטור (על הנבלה פטור כי אין מלקות בשוגג, ועל יו"כ פטור כי אין איסור חל על איסור).

ר"ש – לא תופס

"מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן…" – משמע מהכל.

ואילו רבנן – ללמד על איסורי נזיר שמצטרפים לשיעור כזית.

ואילו לר"ש לא צריך לימוד לצירוף, כי ממילא לוקים על כלשהו
(רק לכרת וחטאת צריכים כזית, אבל בנזיר אין כרת וחטאת).

(ד. במשנה)

חלק ב – משנה: נזיר שמשון ונזיר עולם

א. לשון קבלת נזירות שמשון –

במשנה משמע שצריך לומר כמה לשונות: הריני כשמשון, כבן מנוח, כבעל דלילה, כמי שעקר דלתות עזה, כמי שניקרו פלשתים עיניו.

למה הנודר צריך לומר כמה לשונות?
כי שמשון בן מנוח – אולי הכוונה לאדם שכך קוראים לו, לכן צריך להוסיף עוד:

תוס' – העיקר שיאמר 1 מ3 האחרונים (ולא צריך לומר שמשון בן מנוח).
רש"י ועוד – צריך לומר שמשון בן מנוח + 1 מ3 האחרונים.

(ד. משנה שנייה)

ב. ההבדלים בין סוגי הנזירים: רגיל, שמשון, עולם

רגיל – סתם נזירות 30 ימים, ואסור בענבים, גילוח, טומאת מת, וכשמסיים מביא 3 בהמות – חטאת, עולה, שלמים.
נזיר שמשון – לעולם, מותר בטומאה (במשנה – נטמא לא מביא קרבן, אך הגמרא תפרש שזה מותר).
נזיר עולם – לעולם, מיקל בתער (אך לא לגמרי ולא במספריים) ומביא אז את 3 הבהמות כמו נזיר רגיל שסיים.

דיונים:

1. A. מאיפה פתאום מדברים על נזיר עולם?
   תשובה – חסורי מחסרא – האומר הריני נזיר עולם הרי הוא נזיר עולם,
   ואז שואלת המשנה מאי בינייהו…
2. B. האם נזיר שמשון מותר בטומאה או אסור ורק לא מביא קרבן אם נטמא?

המשנה – משמע שאסור, אבל לא מביא קרבן.
והרי ר"י (שהוא היחיד שלדעתו יש נזיר שמשון) – מותר!
אלא גם המשנה מתירה, ורק כתבה בדיעבד, אגב הלשון לגבי נזיר עולם "אם נטמא".

(ד: 2+)

ג. האם בכלל יש דבר כזה נזיר שמשון?

ר"י ומשנתנו – יש,
ר"ש – האומר נזיר שמשון לא אמר כלום, שלא מצינו ששמשון קיבל על עצמו נזירות.

1. A. במה המחלוקת:

ר"ש – כי צריך להתפיס בדבר הנדור,
ר"י – אפשר להתפיס גם בדבר האסור.

1. B. ולכאורה נחלקו בזה ר' יעקב ור' יוסי – האם אפשר להתפיס בבכור (נולד קדוש) –

ר' יעקב – תופס, משמע שאפשר דבר האסור
ר' יוסי – לא תופס, משמע שצריך דבר הנדור.

דחייה: הם לא נחלקו –
גם לר' יעקב צריך דבר הנדור, אלא שיש ריבוי "איש כי ידור נדר לה'", שאפשר גם דבר נדור גבולי –

ר' יעקב מרבה מזה בכור (שהוא גם קצת נדור, כי אפילו שנולד קדוש האדם צריך להקדישו)

ר' יוסי – בכור זה לא נקרא נדור (שהרי קדוש גם בלי שהקדיש),
אלא מרבה שניתן להתפיס בחטאת ואשם – אפילו שהם לא דבר שניתן להביא מיוזמתך.

1. C. אז מה בכל זאת המחלוקת בנזיר שמשון –

הגמרא שואלת למה ר"ש (שלא תופס) לא לומד מ"נזיר להזיר לה'" שגם כאן אפשר?
ועונה שלומד מזה משהו אחר – שנזירות זה דבר טוב רק כשהיא לשם שמיים.

ואולי יש לומר שגם נזיר שמשמון הוא נדור גבולי (כי קיבל על עצמו את הנזירות כשגדל (רא"ש) –

ור"י אכן למד מלה' – שזה תופס,
ור"ש לא למד מלה' – כי למד מזה משהו אחר.

[עוד אפשרויות להבנת ר"י שתופס –

1. לא מצריך כלל דבר הנידר
2. זה אכן דבר הנידר כנ"ח
3. בנזירות שמשמון לא מתפיסים בשמשון אלא זה פשוט עוד סוג נזירות (שהיתה קיימת עוד לפני שמשון!).

(ד: 9-)

ד. מניין שנזיר שמשון מותר להיטמא למתים? משמשון –

1. בלחי החמור היכיתי אלף איש – דחייה – אולי זרק מרחוק ולא נגע.
2. ויך מהם שלושים איש ויקח חליצותיהם (והבגד טיאמו או שנגע או הזיז את הגופות) – דחייה – אולי הפשיט אותם ורק אח"כ הרגם.

(ואמנם כתוב – "ויך… ויקח" אבל אולי הוריד כשעוד גוססים).

3. אלא גמרא גמירי לה (מסורת).