לעילוי נשמת חגי לבן בן שושנה בעז"ה
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף נב
(נב. 9+ עד נב: 😎
שדרה וגולגולת – האם שניהם או כל אחד לחוד?
הן לגבי טומאת אוהל סתם, והן לגבי סתירת נזירות.
ראיות:
- מספיק אחד:
צריך שידרה שלימה (אא"כ זה בקבר, שאז הקבר מצרף).
לכן אם שבר את רוב הצלעות של השידרה – טהור.
משמע שאם לא שבר – מספיקה שידרה כדי לטמא.
דחייה – צריך את שניהם, והברייתא פשוט דיברה על השידרה.
- מספיק אחד:
(לפי חכמים שצריכים שהעצמות (שדרה וגוגלגולת, רובע קב וכו') יהיה מאותו מת)
מעשה שהביאו ארגז של עצמות לבי"כ, ותודוס הרופא אמר שאין כאן שדרה ממת אחד וגולגולת ממת אחד.
משמע שאם היה זה או זה ממת אחד – טמא.
דחייה – באמת צריך את שניהם, רק אמר שאפילו אחד אין.
- צריך גם וגם:
(בהמשך לנ"ל) יש מחלוקת אם הטומאות השונות שמטמאות באוהל צריכים להיות מאותו מת –
חכמים – מאותו מת,
ר"ע – מצרפים מתים,
ובסוף הודה ר"ע לחכמים.
וכתוב שנחלקו בשישה דברים:
איבר מן המת, מן החי, חצי קב (לנזיר) עצמות, רובע דם, עצם כשעורה (למגע ומשא), ושדרה וגולגולת.
ואם מספיק או זה או זה – אז בעצם זה שתי מחלוקות נפרדות, וזה שבעה דברים!
דחייה – אכן ייתכן שאלו שתי מחלוקות, ואכן יש כאן 7 דברים, וזה שהתנא כותב 6 – זה כי יש אחד שהוא לא מחשיב בספירה:
- עצם כשעורה –
1 – ששם לא חכמים מטהרים אלא יחיד: ר' יוחנן בן נורי.
2 – שלא מטמא באוהל אלא מגע ומשא. - איבר מן החי, כי זה כלול באיבר מן המת.
- רביעית דם – שבזה ר"ע לא חזר בו (ויש מקור – "ועל כל נפשות מת לא יבוא") (ויקרא כא, לגבי כה"ג).
(נב: מעל האמצע)
- מספיק אחד
תא שמע – ברייתא עם שני נושאים (מה חשוב לנו זה הנושא השני)[1] – - לגבי רובע קב עצמות (לא לנזיר אלא לסתם טומאת אוהל) –
ב"ה – צריך שיהיו מרוב בניין או מניין[2]
ב"ש – צריך ומספיק שיהיו לפחות מ2-3 עצמות,
ר' יהושע –
ב"ש לא חולקים לגמרי, אלא אומרים שצריך רוב בניין, למשל שני ירכיים ושוק,
ואילו ב"ה – או רוב בניין או רוב מניין.
- לגבי שדרה וגולגולת –
שמאי – אפילו ע צם אחת מהשדרה או הגולגולת.
ומכאן נלמד לשאר התנאים שאמנם מצריכים שדרה וגולגולת שלמים – אבל גם אצלם מספיק אחד.
דחייה – לא הכרחי, אולי שמאי מחמיר פעמיים – גם שמספיק עצם, וגם שמספיק מאחד מהם.
[1] זה לפי השיטה לחכמי איוורא, ששמאי כלל לא מדבר על רובע קב, וכן בתוס' נג. ד"ה ת"ש. אבל לפי המפרש גם שמאי מדבר על רובע קב.
[2] בניגוד לחצי קב שסותר בנזיר ששם ראינו לעיל (מט) שאפשר או חצי קב או רוב בניין או מניין.
