הדף היומי – נזיר דף נד

לעילוי נשמת מרים בת שלום ובכורה  ז"ל
ולעילוי נשמת יעקב-צבי בן מיכאל-חיים וציפורה ז"ל

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף נד

(נד. באמצע – נה. 6-)

חלק א – מתי נזיר שנטמא מתחיל מחדש?

תזכורת לדעות בדף יח –

יום 7 (אחרי הטבילה והתגלחת) – רי"ס בר"י (וכן ר"א לפי התוס')

יום 8 בבוקר – רבי

יום 8 אחרי החטאת – רבנן

יום 8 אחרי החטאת והאשם – רי"ש ברי"ח ב"ב

אצלנו במשנה (מט:) – "ואינו מתחיל למנות אלא עד שיטהר…"

האם הכוונה ליום ה7 שאז טבל ונטהר (וגילח) – וכר"א
או ליום ה8 אחרי החטאת – שאז סיים את חובותיו (את מה שמעכב) – כרבנן

תשובה – כרבנן (יום 8 אחרי החטאת),
כי במשנה הבאה, בטומאות שלא סותרות, כתוב שממשיך מיד (ביום ה7),
משמע שכאן שלא כתוב מיד – אז הכוונה ליום ה8.
(נד. במשנה למטה)

חלק ב – משנה: טומאות שלא סותרות

1. טומאות
2. דרבנן –

משום ספק –

סככות ופרעות – טומאה נמצאת תחת אחד הענפים או הבליטות ולא ידוע איזה (רא"ש)[1]

בית הפרס – שדה שנחרש בו קבר, ויש ספק שמא נגע או הסיט עצם כשעורה.

ארץ העמים,

3. כי זה לא המת עצמו (אפילו שזו טומאה דאורייתא) –

גולל ודופק (כיבוי הארון מלמעלה, דפנות הארון מהצד),

לפי כמה ראשונים שזה דאורייתא, אך לא סותר כי אינו המת עצמו,

(אך הרמב"ם – זו טומאה דרבנן)

נגע באוהל המת,
האהיל על רובע עצמות ורביעית דם
כלים הנוגעים במת (הם אב הטומאה ומטמאים אדם)

(לגביהם גם לא צריך הזאה 3 ו7)

4. נטמא בטומאות אחרות, כי זה לא טומאת מת –

נצטרע (ימי גמרו וימי ספרו (כשנטהר)) – לא סותר אבל גם לא מונה,
זב וזבה, ימי הסגרו של מצורע – לא סותר וכן מונה.

ומסיימת המשנה – שבטומאות אלו מזה 3+ 7 (גמרא – חוץ מארץ העמים (אולי) והנוגע בכלי טמא),
וממשיך את הנזירות מיד ביום ה7.

(נד: בתחילת הגמרא)

חלק ג – (גמרא) עד כמה החמירו בטומאת ארץ העמים –

האם גזרו רק על גושה (האדמה) – תוס' – משום קברים לא ידועים שם,
או אפילו על אווירה – תוס' – כדי שלא יצאו לחו"ל.

נפק"מ

1. איך נטהר?

גושה – כמו טומאת מת (הזאה 3+7), אווירה – טובל ונטהר בערב

2. נכנס בשידה תיבה או מגדל –

גושה – טהור, אווירה – טמא

ראיות:

1. משנתנו – משום גושה –
   שעל הטומאות במשנה צריך הזאה 3+7, כלומר זה טומאת מת משום גושה.

דחייה – המשנה לא התכוונה שבכל הטומאות במשנה צריך הזאה,
שהרי גם הנטמא מכלי שנגע במת (אב הטומאה) לא צריך הזאה (אלא רק בטילה ונטהר בערב, כמו נוגע בשרץ).

(נה. 1+)

2. לימא כתנאי – הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל –
   רי"ס בר"י מטהר – לכאורה כי גזרו רק על גושה, והתיבה היא אוהל שחוצצת בינו לאדמה
   רבי מטמא – לכאורה כי גזרו גם על עצם האוויר, והתיבה כן באוויר.

דחיות –

1. לכו"ע גזרו על גושה –
   רי"ס בר"י מובן – מטהר כי הוא באוהל שחוצץ,
   רבי בכ"ז מטמא כי:
2. לדעתו אוהל זרוק (בתנועה) לא נחשב אוהל

והתניא (בניחותא (תוס' 2)) –
שלרי"ס בר"י רק אוהל זרוק ממש לא נחשב אוהל, אך כשמחזיקים אותו אנשים אז כן,
ולרבי גם זה לא.

2. בהמשך הגמרא – שמא יוציא ראשו

והתניא (בניחותא)
שאכן לרי"ס בר"י רק אם יוציא ראשו ייטמא, אך אחרת טהור.

1. לכו"ע גזרו על האוויר –
   רבי מובן – מטמא כי הוא באוויר,
   ואילו רי"ס בר"י בכ"ז מטהר – כי זה לא שכיח ולא גזרו.

והתניא (בניחותא) –
שלרי"ס בר"י בקרון וספינה טמא, כי שם זה כן מצוי.

[1] ואילו תוס' כאן – לגבי הענפים מדובר שידוע איפה, ואין בכל ענף טפח, אך גזרו על כל הענפים יחד שיחשבו כאוהל (ולא מספק).