הדף היומי – נזיר דף ו

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף ו

(ה: 3- ז. במשנה)

חלק א – המשך הקושיות על רב מתנא ובר פדא (מהמשנה בדף טז.)

(חובה ללמוד קודם את תחילת הסוגיה בעמוד הקודם)

1. מי שנזר 2 נזירויות –
   מגלח על הראשונה יום 31, ואם גילח ביום 30 יצא.
   איך הם מסתדרים עם המשנה? בדיוק כמו בקושייה 2 לעיל (אתמול) –

בר פדא – מגלח ב31, כי גוזרים אטו רוב הנזירים שנוזרים 30 יום ומגלחים ב31.
אך בדיעבד אם גילח ב30 יצא.

רב מתנא – מגלח ב31 כי לכתחילה לא סומכים על מקצת היום ככולו,
אך בדיעבד מגלח ב30 כי מעיקר הדין מקצת היום ככולו.

ומה החידוש של מקרה זה על פני המקרה הקודם (בקושייה 2) –

לרב מתנא – שיום שלושים עולה לכאן ולכאן, כלומר שאומרים מקצת היום ככולו לגבי היום ה30 (בדיעבד) אפילו שבאותו יום מתחיל כבר יום 1 של נזירות חדשה.

[לבר פדא (תוס') באופן די דומה – אפילו שיום 30 אינו חלק מהנזירות הראשונה, עדיין יש בזה קצת חידוש שזה יכול להיות היום הראשון של הנזירות החדשה, כי זה יום שמביא את הקרבנות של הנזירות הראשונה, ועד שהביא הרי עדיין היה אסור באיסורי נזיר].

2. לגבי אותו מקרה – מתי מגלח על נזירות ב –
   אם על א גילח ב31, אז ה31 הוא תחילת נזירות ב, וממילא 61 הוא היום ה31, ומגלח בו.
   אם על א גילח ב30, אז ה30 הוא היום הראשון של נזירות ב, ויוצא שה60 הוא ה31, ומגלח בו, ואם הקדים ל59 (ה30 של ב) גם יצא,

והמשנה מסבירה – "שיום שלושים עולה לו מן המניין", וכרגע מבינים שהכוונה "לכאן ולכאן" –

לרב מתנא – מובן למה צריך לכאן ולכאן, כדי שיוכל להתחיל את ב ב30 של א.
אבל לבר פדא – למה צריך לכאן ולכאן? הרי א נגמר ב29, ויום 30 רק של ב?

תשובה – משמעות המשנה אינה "לכאן ולכאן", אלא יום 30 עולה רק למניין של ב – ומכאן למד בר פדא שהנזירות היא 29.

3. בסתם נזירות – נטמא יום 30 –

ת"ק – סותר את הכל – כרב מתנא
ר"א – לא סותר (אלא רק מחכה 7 ימים כדי להיטהר לקרבנות) – כבר פדא

אלא יש לומר:

לרב מתנא –
המחלוקת לגבי מקצת היום ככולו –
ת"ק – מובן, מקצת היום ככולו זה רק אם הביא את קרבנו, וכיון שלא הביא – סותר.
ר"א – חידוש: אומרים "מקצת" גם אם לא הביא קרבנותיו, ולכן לא סותר.

לבר פדא –
ר"א – ביום ה30 לא סותר, כעיקר הדין.
ת"ק – ביום ה30 סותר – גזירה מדרבנן.

(ו: 4+)

4. הריני נזיר 100 יום – ונטמא ביום 100 –
   ת"ק – סותר הכל, ר"א – סותר רק 30.

                      לבר פדא – מובן,
לשניהם ודאי סותר, כי אין מקצת היום ככולו,
והמחלוקת רק כמה סותר (ונסביר עוד רגע במה המחלוקת).

לרב מתנא –
ת"ק מובן – שכיון שלא הביא קרבן סותר הכל,
אבל ר"א קשה – למה סותר? הרי אומרים מקצת היום ככולו גם לפני הקרבן!

עונה תוס' – כאן מדובר שאמר "מאה שלמים", ולכן סותר לפי כולם.

           ומה המחלוקת כמה סותר?

לרבנן – סותר הכל,
לר"א – מחדש ר"א שאם סותר ביום האחרון – סותר רק 30 –
כדרשת ר"ל – "וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ" (יג) – נטמא ביום מלאת תן לו "תורת נזיר" (30).

(ו: באמצע)

חלק ב – לימא כתנאי –

כׇּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשׁוֹ עַד־מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר־יַזִּיר לה', קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁ" (ה).

ר' יאשיה – אין גידול שיער פחות מ30 (רא"ש – גימטריה של יהיה, כרב מתנא).

כרב מתנא – 30 כולל.

ר' יונתן – איזה ימים צריך "מלאת" – הוי אומר 30,
כלומר שיש פרק זמן שלפעמים פחות ולפעמים ממלאים אותו ביותר, והכוונה ליום ה30 של החודש שממלא את החודש, והכוונה עד ולא עד בכלל – 29.

כבר פדא – "עד מלאת" ולא עד בכלל.

דחייה חלקית – גם רב מתנא יכול להסתדר עם ר' יונתן – כי יאמר עד ועד בכלל.
(ור' יאשיה לא למד מכאן כי סובר עד ולא עד בכלל, ולכן הביא מקור אחר).