לעילוי נשמת אימו של אחד הלומדים,
מרגלית עליה השלום
שנפטרה בקיצור ימים ושנים.
לימוד התורה היה נר לרגליה וכך גם חינכה את בניה.
השיעור מוקדש לרפואת
דוד דניאל בן רוזט ואליהו הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נדרים דף ה
(ד: באמצע – ו. 2+)
הקדמה:
בסיפא של המשנה ראינו מקרה של ידיים,
למשל – מודרני ממך (שלא הזכיר שיהיה אסור כקרבן):
ואפשר לדבר על שלוש רמות של ידיים:
- ידיים מוכיחות – ודאי מועיל.
- ידיים שאינן מוכיחות – ביטוי שמשמעותו נדר אבל לא לגמרי ברור – בזה נראה בהמשך שיש מחלוקת (אפילו שברור שהתכוון לנדור, אבל צריך שגם הלשון שלו תראה את זה).
- ידיים שאינן מוכיחות כלל – שלא ברור כלל שהתכוון בכלל לנדור – לא מועיל.
חלק א – הידיים במשנה
במשנה: האומר לחברו:
[תיאור ההרחקה] מודרני ממך, מופרשני ממך, מרוחקני ממך,
[תיאור הפעולה] שאני אוכל לך, שאני טועם לך,
אסור.
ולא ברור היחס בין חלקי המשפט (ההרחקה והפעולה).
שמואל – "בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך"
שיטה א – צריך לומר את שני החלקים, למשל: מודרני ממך שאני אוכל לך.
אך אם יאמר רק "מודרני ממך" – זה ידיים שאין מוכיחות כלל (3) (לא ברור שבכלל התכוון לנדר, אולי סתם להתרחק ממנו) – ולא מועיל.
(אבל ידיים שאין מוכיחות (2) – כן מועיל).
קושיות:
מיתיבי – שתי ברייתות דומות למשנה,
אלא ששם אחרי כל חלק כתוב "אסור", משמע שכל חלק עומד בפני עצמו!
ניסיון תשובה – גם בברייתות הכוונה שאמר את שני החלקים.
דחיה – אם כך למה צריך לזה שתי ברייתות זהות?
אלא באמת – לכאורה אמר רק "מודרני ממך" (ידיים שאין מוכיחות 2) – כן אסור!
ושמואל דיבר על משהו אחר –
(ד: 2-)
שיטה ב – שמואל דיבר על חד סטרי ודו סטרי
"בכולן" – אמר "מודרני ממך" האיסור דו סיטרי, וכרי"ס בר"ח.
"עד שיאמר שאני אוכל לך" – שאז זה חד סטרי (רק הוא אסור).
דחייה: זה בהנחה שרי"ס בר"ח אמר את זה (גירסא 1 להלן), אבל עכשיו נראה שהוא לא אמר את זה (גירסא 2 להלן).
(וניתן גם לדחות כמו בשיטה ג – שמהניסוח משמע ש"בכולן" מותר "עד שיאמר…" שאז אסור, ואילו כאן זה להפך).
(ה. 2+)
שתי גרסאות רי"ס בר"ח – מתי יצר איסור דו סיטרי?
גירסא 1 – בכל לשון כללית שניהם אסורים (מודרני הימך/ממך).
ולמה? כי בלשון כללית כולל את הנכסים,
כלומר כאילו אמר – אני ונכסי אסורים עליך ונכסיך,
והרי הנכסים שלו ממילא לא יכולים להנות,
אלא כנראה התכוון גם להפך – שגם אתה אסור על נכסי.
קשה – תנן (משנה מז:) – שזה חד סטרי:
"הריני עליך חרם" – אתה אסור בדברים שלי, ולא להפך
"את עלי חרם" אני אסור בדברים שלי, ולא להפך
והרי "עליך ועלי" גם כולל נכסים, אז זה אמור ליצור גם איסור הפוך!
ניסיון תשובה – אכן עקרונית זה דו סטרי, אלא שנעמיד שאמר בפירוש שזה חד סטרי.
דחייה – הרי בהמשך שם כתוב שאם אמר בפירוש "הריני עליך… ואת עלי" – אז זה דו סטרי, משמע שאחרת זה לא.
גירסא 2 – רק ב"מודר אני לך" שניהם אסורים,
ולמה? כי אפשר להבין את זה לשני הכיוונים,
אבל בשאר לשונות "מודרני הימך/ממך" – רק הוא אסור,
ואז כאמור א"א להסביר שזה מה ששמואל אמר במשנתנו.
(ה. מתחת לאמצע)
שיטה ג – שמואל בא לחדש שידיים שאין מוכיחות (2) – מועילות
כלומר בדיוק הפוך משיטה א:
בשיטה א אמרנו שבא להקל –
שאם יאמר רק "מודרני ממך" לא יועיל, כי זה ידיים שאין מוכיחות כלל (3).
עכשיו מפרשים שבא להחמיר –
אם יאמר "מודרני ממך" כן יועיל, וזה בדיוק החידוש שלו: ידיים שאין מוכיחות (2) מועילות, וזה יאסור עליו גם הנאה.
ורק אם יאמר גם "שאני אוכל לך" – זה יצמצם את זה רק לאכילה.
ואיך זה נכנס למילים?
בכולן (מודרני ממך) – אסור גם בהנאה,
עד שיאמר שאני אוכל לך – שאז אסור רק באכילה.
קשה – זה לא משמע מהנוסח שלו:
שמהניסוח משמע ש"בכולן" מותר "עד שיאמר…" שאז אסור,
ואילו כאן זה להפך – ב"כולן" אסור גם בהנאה, "עד שיאמר…" שאז אסור רק באכילה.
(ה. 7-)
שיטה ד – שמואל בא לחדש שידיים שאין מוכיחות (2) לא מועילות
כלומר – אנחנו חוזרים לשיטה א, שאכן בא לומר שאם אמר רק "מודרני ממך" – לא מועיל, עד שיאמר גם "שאני אוכל לך".
אלא שבשיטה א – הבנו שזה כי זה ידיים שאין מוכיחות כלל (3), ולכן הקשנו מברייתות שכן מועיל, והוכחנו שזה לא דרגה 3 אלא 2, ומועיל.
ואילו עכשיו בשיטה ד – זה אכן דרגה 2 (ידיים שאין מוכיחות) וזה מחלוקת תנאים:
שמואל במשנה – ידיים שאין מוכיחות (2) לא מועילות, וכשיטת ר"י
אותן ברייתות – מועילות, וגישת רבנן.
(ה: 6+)
השיטה מתקבלת, אבל עדיין יש לשאול – למה שמואל פירש כך ולא כמו שיטה ג?
(לעיל דחינו את שיטה ג כי אמרנו שזה לא מה ששמואל אמר,
עכשיו שואלים – למה באמת הוא לא אמר את זה?
כלומר שיפרש שידיים שאין מוכיחות מועילות כרבנן,
ואם אמר רק "מודרני" – מועיל גם להנאה,
ואם אמר "שלא אוכל" – מצמצם רק לאכילה)
עונה רבא – כיון שכתוב "שאני אוכל לך" – "לך" לכאורה מיותר,
אלא מכאן שהוא מצריך ידיים מוכיחות לגמרי (1),
ולכן פירש ש"מודרני ממך" לא מועיל.
(ה: באמצע)
חלק ב – המחלוקת לגבי ידיים שאינן מוכיחות
איתמר –
אביי – נחשבות ידיים,
רבא – לא נחשבות ידיים.
מקור מנזיר: "איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"
מהכפלות לומדים – כפי שהלשון הרגילה של נזיר הוא "הפלאה" – מפורשת,
כך גם הידיים צריכות להיות די מפורשות (מוכיחות).
לכאורה זו מחלוקת תנאים לגבי גט (ודחייה) –
רבנן – מספיק לכתוב "הרי את מותרת לכל אדם" –
ידיים שאינן מוכיחות נחשבות.
דחייה: אולי דווקא בגט, כי זה ברור שהוא זה שמגרש אותה,
אבל בנדר שמהניסוח שלו לא ברור למה מתכוון – לא נחשב.
ר"י – צריך להוסיף ולהדגיש שהשטר הוא ממנו ושהשטר הוא שגירש אותה
ידיים שאינן מוכיחות לא נחשבות.
דחייה: אולי דווקא בגט, כי צריכים שם "ספר כריתות",
אבל בנדר אולי מועיל.
