דף יומי – נידה דף ב

{enclose nida_02.mp3}

Download

הודעה: בעקבות כמה פרויקטים חדשים של אתר סיני בתחום הוראת הגמרא לתיכונים, הזמן שלקחנו כהפסקה לצורך הכנת מסכת נידה בסוף נוצל לדברים אחרים.

לכן במסכת נידה לא יפורסמו שיעורים באופן סדיר, והשיעורים הסדירים יחזרו במסכת ברכות (שם אנו לקראת סיום הכנת השיעורים).

באותו עניין – לקראת מסכת ברכות אנו מתכוונים בעז"ה להוציא חוברת ודיסק שיחולקו או יימכרו (תלוי בתקציב). אם מישהו מכם רוצה להיות שותף בתרומה או בפרסום בחוברת נשמח אם תפנו אלינו על ידי לחיצה כאן.

ספק מול חזקה

א. המשנה – בדקה עצמה ונמצאה טמאה, ממתי חוששים שהיתה טמאה לפני כן?
שמאי – לא חוששים.
הלל – חוששים מהבדיקה הקודמת.
חכמים – 24 שעות או הבדיקה הקודמת (הקצר ביניהם).

(הגבלות:
החשש הוא רק ספק (לא אוכלים ולא שורפים).
תוס' – דווקא בקודשים ותרומה, אך בחולין לא חוששים).

ב. סברות וקושיות

סברות: שמאי – לאישה יש חזקת טהרה, הלל וחכמים – החזקה הורעה (שהרי דרכה מתישהו לראות).

קושיות:

1. 1. מקוה – טבל ומדד ונמצא חסר, האם חוששים אחורה?
   הדין במקוה – חוששים ודאי,
   ואילו בנידה – לשמאי לא חוששים, ולהלל וחכמים – ספק.

תשובה –
1. במקווה יש חזקת טומאה של הדבר שהטביל.

2. ניסיון להבדל נוסף –
במקוה החזקה שהוא מלא אינה טובה – שהרי כרגע חסר, והחיסרון הוא תהליך שקורה כל הזמן.
דחייה – גם באישה – כרגע ראתה והראייה היא תהליך.

1. 2. חבית תרומה (ב: באמצע) – הפריש ואח"כ בדק ומצא שהחמיץ.
   הדין בחבית – חוששים אחורה מספק (אמנם 3 ימים אחרי הבדיקה ודאי טוב (לרי"ח). הבעיה רק לרבנן שלא מפרישים מחומץ על יין גם בדיעבד, בניגוד לרבי (ב"ב פד:)) 

תשובה –
1. בחבית יש חזקת טבל.

2. ניסיון להבדל נוסף –
בחבית החזקה שהוא מלא אינה טובה – שהרי כרגע חומץ, וההחמצה היא תהליך שקורה כל הזמן.
דחייה – גם באישה – כרגע ראתה והראייה היא תהליך.

[מה ההבדל בין חבית למקווה – שבמקוה ודאי ובחבית רק ספק?
תשובה – אכן אין הבדל, וזאת מחלוקת תנאים גם במקווה –

ת"ק – ודאי פסול,
ר"ש – ספק (ברה"י – טמא, ברה"ר – טהור).

ג. ביאור המחלוקת:

ר"ש לומד מסוטה  –
ברה"ר – טהור, (ברה"י – טמא מספק, וזה שבסוטה זה ודאי, זה כי יש רגליים לדבר).

רבנן –
ברה"י מטמא ודאי – לומד מסוטה.

ברה"ר שמטמא –
שני הסברים:

1. [לא לומדים קולא מסוטה ברה"ר, שהרי שם אין מציאות כזו.
   דחייה – הרי ברור שלפי כולם כן לומדים].
2. אכן באופן כללי ספק ברה"ר טהור, וכאן זה יוצא דופן כי יש תרתי לריעותא.
3. א"א ללמוד מסוטה, כי בסוטה זה תחילת טומאה, וכאן מדובר על סוף טומאה כשכבר יש חזקת טומאה והספק אם נטהר.

[העיקרון של שתי התשובות דומה].

1. 3. מבוי (ג. באמצע) 

כשנמצא שרץ במבוי, חוששים אחורה ומטמאים גם טהרות שעברו שם מוקדם יותר.