הדף היומי – פסחים קיג

סיכום דף יומי פסחים דף קיג

(קיג. 2+ – קיד. במשנה)

חלק א – המשך עצות והוראות הרבנים

א. רב:

רב לרב אסי:

1. אל תגור בעיר בלי כלבים וסוסים (הכלבים שומרים מגבנים, והסוסים מאפשרים לרדוף אחריהם).
2. אל תגור בעיר שראש העיר הוא רופא (כי יהיה עסוק ברפואה ולא בצרכי העיר (כמו לעיל קיב. ר"ע לר' יהושע שלא יגור בעיר שראשה ת"ח)).
3. אל תתחתן עם שתי נשים (שמא יתאחדו נגדך), ואם כבר – אז 3 (שהשלישית תגלה לך).

רב לרב כהנא

1. תהפוך בנבלה ולא בדבריך (להיות ישר).
2. תפשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות – שלא תאמר אני מכובד מדי בשביל זה (כל עבודה מכבדת את בעליה).
3. כשאתה יוצא לדרך (אפילו קצרה – מהקרקע לגג…) – קח איתך אוכל (ואפילו שיש אוכל זול במקום אליו אתה מגיע).

רב לבנו רב חייא:

1. אל תשתה סם (תרופה) אלא רק אם ממש אין ברירה

בן יהוידע – סם זה כמו מלחמה עם המחלה, ועדיף לפני כן לנסות לנצח בדרכי שלום (אוכל בריא ומנוחה).
רש"י – כי כל תרופה עוזרת לדבר אחד אבל פוגעת בדבר אחר.

2. אל תדלג מעל אמת המים כקיצור דרך (שמא תיפול)
3. אל תעקור שן (ככא) כואבת (אם סופה להירפא)
4. אל תקנא בחויא (אל תתגרה בנחש)
5. ואל תתגרה בארמי (גוי).

וכן בברייתא: לא להתגרות בנחש נכרי ותלמיד קטנים – כי מלכותם מאחורי אזנם (יגדלו ויתנקמו).

רב לבנו אייבו:
ניסיתי ללמד אותך תורה וזה לא הולך, אז אתן לך עצות איך לעסוק במסחר:

1. כשאתה מגיע עם סחורה – תמכור אותה מיד (בעוד החול על רגליך).
2. בכל דבר שתמכור – יש סיכוי שתתחרט אם אחרי שמכרת המחיר עלה,
   מלבד יין שגם אם המחיר עלה – אל תתחרט, כי אולי היין היה מחמיץ.
3. רק אחרי שהכסף נכנס אליך לכיס – אז תפתח את השק ותן את הסחורה.
4. קב מהקרקע ולא כור (פי 180) מהגג –
   עדיף פרנסה מעטה יותר אבל קרובה וללא טורח גדול.
5. אם קנית תמרים – רוץ תעשה מהם שיכר בבית "סודנא"(עושה השיכר).

למה לרוץ? שלא תאכל אותם. אא"כ יש לך הרבה (3 סאים) – שאז אין לחץ.

אגב:
רב פפא או רב חסדא מעידים על עצמם שהתעשרו מעשיית ומסחר בשיכר.
ולכן נקרא "סודנא" – שזה סוד איך להתעשר בקלות + לעשות גמ"ח עם הכסף.

ואגב, אמירה של רב פפא בעניין מסחר:

כל "אגב" – גביא,

כלומר כל עסקה שיש עליה שטר – אמנם הכסף בסוף יגיע, ולפעמים זה דורש טורח לגבות את זה.

כל "אשראי" (עיסקה בעל פה) – ספק אם הכסף יגיע, וגם אם כן – יגיע כסף רע (כל פעם ישלם קצת).

בקיצור – לא פשוט לעשות עסקים.

(קיג. שליש תחתון)

ב. עצות אנשי ירושלים

רי"ח בשמם:

1. כשאתה יוצא למלחמה – תהיה מאחורה, שתוכל לברוח ראשון אם תנוסו.
2. עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות (כר"ע אתמול (קיב. למטה)).
3. והוי משתדל (עושה עסקים) עם מי שהשעה משחקת לו (גם כר"ע הנ"ל).

ריב"ל בשמם:

1. אל תרבה בגנות (לעשות דברים בפרהסיא) – משום מעשה דוד ובת שבע שרחצה על הגג.
2. עדיף שתשיא את בתך לעבדך הכנעני (אחרי שתשחרר אותו) מאשר לתת לה להיות רווקה בוגרת (12 וחצי ומעלה…).
3. תרחיק את אשתך מבעלה הראשון שמא עדיין אוהבת אותו (חשש ערווה וחשש ממון).

(קיג. 5-)

חלק ב – "שלושה…"

א. רי"ח – שלושה מנוחלי העולם הבא:

1. הדר בארץ ישראל
2. המגדל בניו לתלמוד תורה
3. המבדיל על היין במוצ"ש (שהתאפק בשבת מלשתות הרבה יין כדי שיישאר לו להבדלה).

ב. רי"ח – שלושה מכריז הקב"ה על חסידותם בכל יום:

1. רווק הגר בעיר הגדולה ולא חוטא (– תאוות הגוף)
2. עני המחזיר אבידה לבעליה (– תאוות הממון)
3. עשיר שמעשר פירות בצנעא ולא משוויץ בזה (– תאוות הכבוד).

[סיפור על רווק –
רב ספרא היה רווק בכרך, וכששמע את האמירה הנ"ל צהבו פניו משמחה,
אך אמר לו רבא – אצלך זה לא חכמה כי אתה כל היום בבית המדרש,
אלא הכוונה כגון רב חנינא ורב אושעיא שהם סדנלרים ויושבים בשוק זונות ומכינים סנדלים לזונות ואפילו לא מסתכלים עליהם (עד שאותן נשים היו קוראות להם קדושים).

(קיג: 8+)

ג. שלושה הקב"ה אוהבם:

1. מי שאינו כועס
2. שאינו משתכר
3. שאינו מעמיד על מידותיו (מוחל לפוגעים בו).

ד. שלושה הקב"ה שונאם:

1. המדבר אחד בפה ואחד בלב.
2. מי שיודע עדות לטובת חברו ואינו מעיד.
3. המעיד יחידי על עבירה של חברו (כי אין טעם בעדות של יחיד, לכן זה סתם הוצאת שם רע),

הערות:

1. a. מסופר שזיגוד העיד יחידי נגד טוביה,
   b. רב פפא היכה את זיגוד (ואמר את הביטוי הידוע: "טוביה חטא וזיגוד מנגד?!").

אבל בשם רב: אמנם לא מעיד עליו, אבל הוא עצמו מותר לשנאו.
מקור: "כי תראה חמור שונאך" – מדובר באדם שרק אתה יודע שעבר עבירה, ולכן רק אתה שונא אותו (אחרים לא – כי אתה לא יכול להעיד עליו).

מקור שאין איסור לשנוא רשעים – "לא תשנא את אחיך בלבבך".

רנבי"צ – מצווה לשנואתם – "יראת ה' שנאת רע".

1. c. רב אשי: וגם יכול לספר לרבו – אם ברור לו שרבו סומך עליו כשני עדים, שגם רבו ישנא אותו.

(קיג: מתחת לאמצע)

ה. ת"ר – שלושה חייהם אינם חיים:

1. הרחמנים (מדי)
2. והרתחנים (מדי)
3. ואניני הדעת

ואומר רב יוסף שבו יש את שלושת המידות…

ו. ת"ר – שלושה שונאים זה את זה (בתוך הקבוצה) –

1. כלבים
2. תרנגולים
3. חברים (סוג של פרסיים).
4. י"א – גם זונות (תחרות)
5. י"א – גם ת"ח בבבל (מהר"ל – לא שונאים באמת, אלא לומדים בוויכוחים וקושיות וכו').

(קיד: שליש תחתון)

ז. ת"ר – שלושה אוהבים זה את זה (אין ביניהם קנאה ותחרות)

1. גרים
2. עבדים
3. עורבים

המשך הברייתא:

ארבעה אין דעת הבריות סובלתם:

1. עני גאה
2. עשיר שמתכחש שחייב כסף
3. זקן מנאף
4. פרנס המתגאה על הציבור בחינם (סתם).
5. (י"א – גם המגרש אשתו ומחזירה ושוב מגרשה ומחזירה).

ואילו ת"ק – זה לא כזה נורא,
כי אולי החזירה כי ראה שלא עומד בתשלום הכתובה ושכנע אותה לחזור ולוותר,
או שלא עומד בגעגועיו לבניו.[1]

חמישה דברים ציווה כנען את בניו:

1. אהבו זה את זה.
2. ואהבו את הגזל
3. אהבו את הזימה
4. שינאו את אדוניכם
5. אל תדברו אמת.

ששה דברים נאמרו בסוס:

1. אוהב זנות
2. אוהב מלחמה
3. רוחו גסה
4. מואס את השינה
5. אוכל הרבה
6. מוציא מעט
7. (י"א – מבקש להרוג את בעליו במלחמה).

שבעה מנודים לשמיים:

1. לא התחתן
2. לא הוליד בנים
3. לא גידלם לתורה
4. אין לו תפילין
5. אין לו ציצית
6. לא שם מזוזה
7. הולך יחף
8. (וי"א – שלא מסב בחבורה של מצווה).

(קיג: 7-)

חלק ג – עוד הוראות ועצות

א. משום ר' יוסי איש הוצל –

1. אסור לשאול בכלדיים (חוזי הכוכבים).
2. לכבד חבר שיודע גם קצת יותר ממנו.
3. יושבת על דם טהור – בסוף ימי הטוהר אסורה לשמש למשך עונה אחת (לילה אחד).

[ואגב:

1. ליוסף איש הוצל יש כמה כינויים (וכן לאביו), האמיתי הוא איסי בן עקביא.
2. גם לר' יצחק בן טבלא/חכלא/עילאה יש כמה כינויים.
3. סתם ר' יצחק –
   בשמעתתא (הלכות) – ר' יצחק בן אחא.
   באגדתא – ר' יצחק בן פנחס.

ב. בשם רי"ח – אכול בצל ושם בצל.

כלומר: עדיף לאכול פשוט (כמו בצל) ומעט, ואז יישאר לך כסף להנות בבית (בצל).

וכן מביא עולא משל של ארץ ישראל – מי שאוכל עלייתא (בשר שמן) נאלץ לברוח לעליית הגג מפני הנושים.

[1] מכאן ראיה למשמורת האם (שבגירושין הילדים הולכים עם האימא).