להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי פסחים דף קיח
(קיז: במשנה – קיח: מתחת לאמצע)
חלק א – כוס שלישית ורביעית
במשנה: כוס שלישית – ברכת המזון, כוס רביעית – הלל וברכת השיר.
א. האם מכאן שברכת המזון חייבת כוס?
רבא: לא, הכוסות נתקנו לדרך חירות, ורק אח"כ הוצמדו למצוות השונו.
ב. מה זה ברכת השיר?
רב יהודה – הברכה שאומרים בסוף ההלל: "יהללוך… בא"י מלך מהולל בתשבחות".
רי"ח – אומרים גם נשמת כל חי (עד ישתבח) וגם יהללוך.
(קיח. 2+)
ג. ת"ר – יש עוד תוספת בנוסף להלל:
יש אומרים – תהלים כג – מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר…
ר"ט – אומר תהלים קלו – "הלל הגדול" (הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו).
עד איפה?
עד סוף המזמור (כלומר עד לפני המזמור הבא – "על נהרות בבל).
מאיפה מתחילים?
רב יהודה – רק כל מזמור קלה (עד לפני המזמור הבא "על נהרות בבל").
רי"ח – ממזמור קלד (שיר המעלות הנה ברכו את ה'…), קלה (הללויה הללו את שם ה'…) ואז קלו.
רב אחא בר יעקב – מאמצע קלה ("כי יעקב בחר לו י-ה…") עד סוף קלו.
איך משלבים אותם?
(וגם איפה מכניסים את "הלל הגדול" עליו נדבר עוד מעט)
- שו"ע (וכן נוהגים הספרדים) –
הלל (ללא יהללוך),
הלל הגדול (הודו… כי לעולם חסדו),
נשמת עד ישתבח ללא החתימה,
יהללוך, ואז חותמים את יהללוך (בא"י מלך מהולל בתשבחות). - ט"ז וב"ח – חותמים פעמיים:
הלל עם יהללוך וחתימה,
הלל הגדול,
נשמת,
ישתבח,
ולגבי החתימה:
ט"ז – חתימה של ישתבח (אל מלך גדול… אל חי העולמים).
ב"ח – חתימה של יהללוך (בא"י מלך מהולל בתשבחות).
ויש שלא חותמים פה כלל.
(קיח. 8+)
חלק ב – הלל הגדול (ופרנסה)
(מכאן זה יותר אגדתא)
א. למה נקרא "הלל הגדול"?
רי"ח – שהקב"ה יושב ברומו של עולם (הודו לא-ל השמיים) ומחלק מזונות לכל בריה (נותן לחם לכל בשר) – זה דבר גדול.
ב. ריב"ל – יש בו 26 "הודו" כנגד 26 דורות מאדם הראשון ועד מתן תורה.
(שהקב"ה זן את העולם בחסדו (בחינם, ללא תורה).
ג. רב חסדא – הפסוק הראשון עוסק בפרנסה:
"הודו לה' כי טוב" – שבמקום להעניש על חטאינו בגוף או בעוה"ב,
ה' לוקח פרנסתנו – לעשיר לוקח שורו, לעני את שיו וכו'.
(קיח. רבע)
(אגב זה שהלל הגדול עוסק בתחילתו וסופו בפרנסה) –
חלק ג – על קושי הפרנסה
א. קשים מזונותיו של אדם:
- רי"ח – פי 2 מלידה (בעצב תלדי – בעיצבון תאכלנה).
- רי"ח – יותר מהגאולה (המלאך הגואל אותי – האלקים הרועה אותי).
- רב שיזבי-ראב"ע – מקריעת ים סוף
(נלמד מהלל הגדול הנ"ל – לגוזר ים סוף לגזרים… נותן לחם לכל בשר.
(ואגב – ראב"ע –
קשים נקביו של אדם כיום המיתה (כשלא יוצא) וכקריעת ים סוף (כשבסוף יוצא).
ב. "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם…".
ריב"ל – כששמע אדם הראשון "ואכלת עשב השדה" בכה – אני והחמור נאכל אותו אוכל? כהמשיך ה' – "בזעת אפך תאכל לחם" – נתקררה דעתו
ר"ל – אשרינו אם עמדנו בראשונה (היה עדיף להישאר עם העשבים ולא לטרוח כל כך…).
ועדיין לא פלטינן מינה – בסוף גם נענשנו בטורח, ואנחנו גם אוכלים עשבים…
ג. אגב – עוד דרשות של ראב"ע מסמיכות פסוקים:
- כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע"ז.
- כל המספר או מקבל לשון הרע או מעיד עדות שקר – ראוי להשליכו לכלבים.
(קיח. מתחת לאמצע)
חלק ד – הלל המצרי (ההלל הרגיל: קיג-קיח)
א. אם הלל הגדול כל כך משובח, למה בר"ח וחגים וניסים אומרים הלל המצרי?
תשובה: בהלל הגדול יש רק יציאת מצרים והכניסה לארץ ופרנסה.
בהלל המצרי יש עוד נושאים:
- יציאת מצרים
- קריעת ים סוף
- מתן תורה (ההרים רקדו כאילים)
- תחיית המתים (אתהלך לפני ה' בארצות החיים)
- חבלי משיח (לא לנו ה' לא לנו – תפילה להינצל מהצרות),
רי"ח – זה שעבוד מלכויות או מלחמת גוג ומגוג.
עוד דברים שיש בו:
- רנבי"צ – מילוט נפש הצדיקים מגיהנום ("אנה ה' מלטה נפשי" (בתוך "אהבתי כי ישמע")).
- חזקיה – ירידתם של חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש ועלייתם מהם.
בירידתם אמרו: "לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּךָ" –
חנניה – לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ
מישאל – כִּי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד
עזריה – עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּךָ
כולם – (פסוק הבא) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶם׃
בעלייתם אמרו: "הללו את ה' כל גוים, שבחוהו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו, ואמת ה' לעולם הללויה".
חנניה – הללו את ה' כל גוים,
מישאל – שבחוהו כל האומים,
עזריה – כי גבר עלינו חסדו,
כולם – ואמת ה' לעולם הללויה.
(קיד. 10-)
ב. ואמת ה' לעולם הללויה
יש אומרים שנאמר על כך שה' קיים את הבטחתו גם לאחר זמן רב:
- A. גבריאל אמרו על חנניה מישאל ועזריה
שכשזרק נמרוד את אברהם לכבשן האש גבריאל רצה להצילו,
ואמר לו הקב"ה שהוא יציל, וישמור לגבריאל את הזכות להציל בעתיד שלושה,
ואכן כשזרק נבוכדנצר את חנניה מישאל ועזריה לכבשן רצה שר הברד להצילו,
אך אמר גבריאל שזה "לא חכמה" שברד יכבה אש, אלא הוא יציל מבפנים וישרוף מבחוץ את אלו שזרקוהו, וכך היה.
ועל זה אמר גבריאל "ואמת ה' לעולם…".
(קיד: 3+)
- B. ר' נתן – דגים שבים אמרוהו
שביציאת מצרים עם ישראל חשש שהמצרים גם יעברו,
אמר ה' לשר הים לפלוט את גופותיהם,
שר הים התלונן שבזה הוא לוקח את האוכל של הדגים,
עונה ה' שהוא יחזיר לו פי 1.5 בעתיד, ונחל קישון יהיה ערב לכך (ערב קבלן).
ואכן, במלחמת סיסרא הכוכבים יצרו חום שחיממו את הרמחים של חיילי סיסרא,
ונכנסו לקישון להתקרר, ואז נחל קישון גרפם,
והיו 900 רכבים (פי 1.5 מה600 של פרעה).
ועל זה אמרו הדגים – "ואמת ה' לעולם…".
(קיד: מעל האמצע)
ג. עוד פסוקים בהלל:
- מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה הללויה –
הסבר רע: אמרה כנסת ישראל – הבנים החוטאים שבעם ישראל מזלזלים בת"ח ומתייחסים אליהם כחולדה שגרה בעיקרי הבית.
(והמשך הפסוק: זה היה בעבר, אבל עכשיו בגאולה כנסת ישראל שוב שמחה).
- "אהבתי כי ישמע ה' כל תחנוני" –
רבא: אין הכוונה שאני אוהבת כשה' שומע,
אלא: מתי אני אהובה? כשאני מתפללת (שאז ה' שומע). - "דלותי ולי יהושיע" – אע"פ שדלה אני במצוות – לך אני, ולכן לי נאה להושיע.
- "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו" –
רי"ש בר' יוסי לרבי: למה האומות משבחים את ה' כה' עושה חסד לישראל?
אלא הכוונה שכפי שהגויים משבחים על החסד שה' עושה להם,
קל וחומר שאנו עם ישראל צריכים לשבח על החסדים שעושה לנו.
