הדף היומי – פסחים יז

סיכום דף יומי פסחים דף יז

(יז. 3+ עד יח. שליש עליון)

אנחנו לומדים את הדף מהסוף להתחלה.

(יז: מעל האמצע, אמר מר – יח. בשליש העליון)

א. שיטת ר"י – משקים מטמאים כלים (ראשון יטמא כלי להיות שני!)

תזכורת:
בדף טז. ראינו מחלוקת לגבי משקים שהם ספק טמאים:
ר"מ – לא מטמאים (טומאת משקים דרבנן, וספק דרבנן לקולא),
רי"ס ור"ש ור"י – מטמאים (טומאת משקים מדאורייתא, וספק טומאה ברה"י לחומרא),

מה הם מטמאים –
רי"ס ור"ש – מאכל
ר"י – אף כלים

קשה – לר"י כלי שיש לו חוץ ותוך,

אם נטמא משרץ – מטמא שניהם,
אם נטמא ממשקה – מטמא רק מבחוץ,
מכאן שמשקה מטמא כלי מדרבנן.

תשובות:

1. 1.שמואל – אכן שמואל חזר בו, וסובר שלא מטמאים כלים.
2. 2.רבינא – במשקים שנטמאו משרץ – מטמאים כלים מדאורייתא,
   במשקים שנטמאו מידיים (שניות מדרבנן) – לא מטמאים כלים אלא מדרבנן.

דחייה – למה חילק בין משקה לשרץ, שיחלק בין משקה משרץ למשקה מידיים?

(יז: 6-)

איבעיא להו – עד כמה חזר בו?

1. 1.רק מכך שמשקה מטמא כלים, אך עדיין סובר כרי"ס ור"ש שמטמא מדאורייתא.
2. 2.גם מכך שמשקה מטמא מדאורייתא, וסובר כר"מ שמשקה מטמא מדרבנן.

ת"ש – פרה ששתתה מי חטאת (אב) ונשחטה,

ת"ק – בשרה טמא, ר"י – בטלו במעיה.

ומניחים שלר"י שלא מטמא אפילו כמשקים שנטמאו, כלומר שאינו מטמא מדאורייתא (ולא מדרבנןף כי אינו מצוי).

דחיות –

1. 1.הכוונה שבטלו מטומאה חמורה, אך כן מטמאים טומאה קלה.

דחייה – לפי"ז לת"ק מטמאים כמי חטאת (חמורה), אז למה כתוב שמטמא רק את בשרה ולא אדם וכלים?

תשובה – אין ת"ק, וחסורי מחסרא.

1. 2.רב אשי – יתכן שמשקים מטמאים מדאורייתא, אך שם לא כי זה משקה סרוח.

(יז. שליש תחתון – רק שורה אחת)

ב. גופא – עדות יוסף בן יועזר על משקי בית מטבחיא/מדבחיא שהם טהורים (טז.)

A. באלו משקים מדובר –

רב – בית מטבחיא – דם השחיטה והמים שמיועדים לשטיפה

                (אך מים לנסכים – כן).

לוי – בי מדבחיא (מזבח) – דם של הזריקה, יין ומים לנסכים, שמן למנחות.

                (אך מי השטיפה, דם שנשפך – כן).

(ר"ש כאמור – רק במים בקרקע).

(יז. 7-)

B. ראיות מברייתות:

ברייתא כלוי – משקי בי מדבחיא טהורים (מלטמא) אפילו אם נטמאו ואז יצאו.

            (אך אם היו בחוץ ונטמאו, מטמאים גם אם נכנסו).

ברייתא כרב – משקי בית מטבחיא טהורים, בין בכלי בין בקרקע.

(ר"ש – רק בקרקע, אך בכלי הם טמאים ומטמאים.
ר"ש לשיטתו בדף טז. שהמשקים מקבלים ומטמאים מדאורייתא,
ובקרקע אינם נטמאים הכוונה במים כי נחשב כמקווה).

C. מה הכוונה שהמשקים "טהורים"?

שיטה א – אם טהורים, זה כי טהורים מדאורייתא (בדף הקודם):

רב – מדאורייתא משקים לא מקבלים טומאה,

מדרבנן מקבלים, ועל בית המטבחיים לא גזרו שמקבלים

שמואל – מדאורייתא מקבלים אך לא מטמאים,

מדרבנן מטמאים, ועל בית המטבחיים לא גזרו שמטמאים.

שיטה ב – רב פפא (יז: 2+) – גם אם משקים מקבלים טומאה מדאורייתא, יש הלמ"ס ששל בית מטבחיא לא.

            קושיות:

1. 1.רב הונא –
   ר"א (טז.) למד ממשקי בית מטבחיא, מכך שחז"ל התירו שם, שאינו מהתורה,
   ואם יש טומאה וזה רק הלמ"ס, איך למד משם?
2. 2.רבינא –
   ר"ש שמטמא מדאורייתא, טימא בבית המטבחיים בכלים, ואין לו הלמ"ס שהם טהורים!

קשיא (אולם הרמב"ם פוסק כמותו).

שיטה ג – ר"ש בברייתא(יז: 1+)– אכן טמאים מדאורייתא, ור' יוסף העיד רק על רביעית מים בקרקע, שנחשבים למקווה (יז: שליש עליון בדברי רב פפא).

(יז. 3+)

חלק שלישי – הפסוק בחגי

הצבוע בתכלת הוא הפשוט, וזה שמולו דורש יותר הסבר.

(יז. שליש תחתון)

איך הפסוק מסתדר עם ר' יוסי בן יועזר? הרי היין מקבל ומטמא!

רב (ושמואל) – אין בעיה, הפסוק מדבר על שמן ויין, שכן מקבל ומעביר טומאה מדרבנן.

אך ללוי – קשה על מה מדבר הפסוק, הרי אין טומאה בשמן ויין?

אלא יש לומר שיסבור כשמואל שמקבלים ולא מטמאים,
ויסביר את הפסוק באופן חדש (כפי שכתבנו בטבלה למעלה).