הדף היומי – פסחים לה

סיכום דף יומי פסחים דף לה

(לה. במשנה – לו. 6+)

אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח –

העיקרון המנחה את הדף –

"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי…" (דברים טז, ג)

יש תלות בין מצה לחמץ – רק מה שיכול להיות חמץ, יכול להיות מצה.

חלק א – החומר ממנו עשויה המצה

א. במשנה – חטים, שעורים, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל.

ב. אורז –

רבנן – לא,

כיון שאורז לא מחמיץ אלא מסריח, גם לא יוצאים בו ידי מצה.

רי"ח בן נורי – כן

כיון שמחמיץ (אפילו ממהר להחמיץ), וכך גם לגבי קרמית (סוג של דוחן) שחייבת בחלה לשיטתו.

(דילוג לה. שליש תחתון עד לו. 1+)

חלק ב – מצה רק מדבר המותר באכילה

שלב א – סיבת הדין

(רש"י בתחתית העמוד לברייתא בסוף העמוד)

1. 1. מצווה הבאה בעבירה
2. 2. על בסיס העיקרון הנ"ל – צריך פוטנציאל להיות חמץ, ואילו כאן –

לר"ש – זה לא יכול להיאסר כחמץ, כי אין איסור חל על איסור,

לרבנן (רבינא) – זה יכול להיות חמץ + איסור נוסף, ואילו אנו צריכים שיהיה לו פוטנציאל להיות רק חמץ (הגמרא דחתה אפשרות זו, אך לא ברור אם דחתה זאת רק מהברייתא או שדחתה גם את עצם הסברא).

שלב ב – דוגמאות

(חזרה ללה. שליש תחתון)

חלק ג – ר"ל – אין חמץ בעיסה שנילושה במי פירות

למה?

1. 1.רב פפא – בגלל העיקרון הנ"ל, אך בכיוון ההפוך –

שחמץ צריך פוטנציאל להיות מצה,

ואילו במי פירות אינו מצה כי זה מצה עשירה ולא לחם עוני.

דחייה – מי ש"המחהו וגמעו" זה כן חמץ אך לא יוצא במצה[1].

1. 2.רב אידי בר אבין – מי פירות לא מחמיצים.