הדף היומי – פסחים נח

סיכום דף יומי פסחים דף נח

(נח. 1+ תחילת פרק "תמיד נשחט" עד נח: 2-)

הקדמות:
פרק ה עד פרק ט עוסקים בדיני קרנות בכלל וקרבן פסח בפרט, ובזמן הגאוני היו מסכת בפני עצמה ("פסח שני").
כל הזמנים שנציין הם שעות זמניות. בשביל הנוחות, נניח שהזריחה והשקיעה בשש, וכך שעה זמנית זה שעה וחצות זה ב12 בצהריים.

זמני שחיטת התמיד וקרבן פסח

א. זמן הקרבת התמיד בימים רגילים

בימים רגילים התמיד הוא הקרבן האחרון של היום ("עליה חלבי השלמים").
במשנה: בדרך כלל שוחטים את התמיד ב8 וחצי (בערך 14:30), ומקריבים את אימוריו ובשרו על המזבח עד 9 וחצי (15:30).

בגמרא – מנא הני מילי?
"אֶת־הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם" (במדבר כח, ד)
הערב מתחיל בשעה 6 (12:00), כשהשמש מתחילה לנטות למערב.

ריב"ל – מחלקים את זמן הערב (6 עד 12) לשניים, ומכניסים באמצע שעה של התמיד.
("בין הערביים" – בין שני חצאי הערב).

מקשה רבא – לפי זה זה מדאורייתא, ואם כן – איך בערב פסח מקדימים (כפי שנראה בסעיף הבא).

אלא רבא – באמת מדאורייתא אפשר מתחילת להקריב כבר מתחילת ה"ערב" (6-12).[1]
("בין הערביים" – בין תחילת הערב לסוף הערב).

ולמה מחכים ל8 וחצי?
כי צריך להספיק להקריב לפניו הנדרים ונדבות של כולם.

ב. זמן התמיד בימים מיוחדים

(תמיד בערב פסח רגיל, ערב פסח בשבת, ערב פסח בערב שבת, ותמיד בשבת).

נקדים – שיקולים:

שיקולים להקדים:

• בערב פסח – מקדימים כדי שיספיקו את כל הפסחים.
• בשבת:
  להקדים: אין נדרים ונדבות לפני, לכן עקרונית אפשר להקדים,
  (אבל מצד שני – יש חשש שאם נקדים בשבתות, יבואו להקדים גם בימי חול).

מה הכי מוקדם?
זה תלוי במוסף והבזיכין –
אם הבזיכין הם לפני מוסף (6), אז אפשר להקדים את התמיד ל6 וחצי.
אם הבזיכין (7) אחרי מוסף (6), אז אפשר להקדים את התמיד רק ל7 וחצי.

• ערב פסח שחל בשבת:
  להקדים –

כיון שזה ערב פסח,
וכיון שממילא מקדימים, אז אפשר להקדים עוד, כי אין נדרים ונדבות.

לא להקדים –

הבזיכין כנ"ל,
וגם – אם מקדימים הבשר עלול להתקלקל. ביום חול אפשר לצלות ביום ואז לא יתקלקל, אבל בשבת א"א.

• ערב פסח שחל בערב שבת – עוד סיבה להקדים,
  כי צריכים גם להספיק לצלות לפני הלילה, שזה עוד סיבה להקדים אפילו יותר.

הדעות במשנה ובברייתא (ושלוש הבנות במה נחלקו) –

קושיות –

1. A. קושיות האמוראים זה על זה:

רבא מקשה על אביי שלא כתוב בר"ע שהוא משווה את זה לערב פסח שחל בערב שבת (רק כתוב כסידורו בערב פסח).
ורבה בר עולא מקשה על רבא שלא כתוב שהנושא כאן זה בכלל פסח.

1. B. קושיות מעוד ברייתות:

נזכיר: הניסוח בברייתא הראשית הוא:

רי"ש – "כסידורו בחול, כך סידורו בשבת".
ר"ע – "כסידורו בערב פסח".

ברייתות נוספות דומות, שבהן מפורש שנחלקו בערב פסח שחל בשבת (כאביי ורבא), עם שינוי קל:

1. מיתיבי (נח: שליש) – מפורש כאביי שלרי"ש זה כערב פסח שחל ביום שני (חול) – 7 וחצי.
   תשובה: משנים את רי"ש – הכוונה שזה כיום חול רגיל (ללא פסח) – 8 וחצי.
2. מיתיבי (נח: שליש תחתון) – מפורש כרבא שר"ש אומר: "כסידרו כל השנה" – משמע כמו יום חול רגיל (8 וחצי).
   תשובה: נשנה ל"כסדרו כל השנים" – כמו כל ערב פסח רגיל (7 וחצי)

(נח: רבע תחתון)

ג. מניין שלא מקריבים לפני ואחרי התמידים

"וְהָאֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד־בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ו, ה)

לגבי תמיד של שחר – וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה – מכאן שהעולה היא הדבר הראשון.

מניין שהכוונה לעולת התמיד?
רבא – העולה – הראשונה.

לגבי תמיד של בין הערביים – "וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים" –

"עליה" מתייחס לעולת הבוקר:

אביי – על עולת הבוקר אפשר להקריב אח"כ שלמים, משמע שאחרי עולת הערב – אסור.

דווחה רבא – לפי"ז קרבנות אחרים כן מותר?!

רבא – עליה (על עולת הבוקר) השלם כל הקרבנות כולם.

[1] כאן כותב 6 וחצי, אך באמת אפשר מ6, רק מחכים לראות שהחמה נטתה.