הדף היומי – פסחים סד

סיכום דף יומי פסחים דף סד

דף סד

(סד. במשנה – סה. 2+)

תהליך שחיטת הפסח

הקדמה:
כדי לשחוט את הפסח מתארגנים בחבורות, וכל חבורה שולחת נציג למקדש לשחוט.
כיון שהיו נציגים רבים, התחלקו ל3 כתות.
הישראלים שחטו, ואז הכהנים קיבלו את הם בבזיכים (כוסות), וזרקו על המזבח.
היום ומחר נפרט על התהליך הזה.

א. כמה אנשים נכנסו לעזרה לשחוט את הפסח

1. A. החלוקה ל3 כתות

כיון שא"א שכולם יכנסו בבת אחת, נכנסו ב3 כתות.

מקור: "ושחטו אותו כל קהל ישראל".

ר' יצחק – בכת הראשונה לפחות 30, ובאחרות לפחות 10:

כי כל מילה בפסוק מצריכה לפחות 10,
ויש ספק אם צריכים בבת אחת או זה אחר זה, לכן כדי לצאת ידי הספק –
בראשונה 30 (10*3 בבת אחת),
ובשאר 10 (10* 3 בנפרד).

1. B. אחרי שנכנסו אנשי הכת – הדלתות ננעלו:

אביי – ננעלו מעצמן בנס.
רבא – נעלו אותם (לא סומכים על הנס).

[וכך הם גם מפרשים כל אחד לשיטתו משנה בעדויות (ה,ן) – שמשבחת את עקביא בן מהללאל, שכשננעלו הדלתות על הכת שלו, לא היה שם מישהו כמותו בחכמה].

(סד: מעל האמצע – תנו רבנן)

10. C. בפועל נכנסו הרבה יותר מ30+10+10.

           שתי הערות על זה:

1. ת"ר – מעולם לא נתמעך אדם בעזרה, חוץ מפזם אחת זקן אחד, וקראו לזה "פסח מעוכין".
2. ת"ר – אגריפס רצה לראות כמה פסחים מקריבים,
   אז הכהן ספר את כליה מכל קרבן ויצא 60 ריבוא זוגות (1,200,000 קרבנות),
   ועל כל קרבן יש לפחות 10 אנשים, יוצא 12 מיליון אנשים).

איך לקחו כליה? הרי צריך להקריבה יחד עם שאר האימורים של הקרבן?
תשובה סופית": הרימו לרגע כדי שהסופר יראה ויספור, ואז הקריבו עם האימורים.

(סא: שליש תחתון)

ב. הולכת הדם

1. A. הולכת הדם ע"י שורות של כהנים
   בקרבן רגיל הכהן הולך אל המזבח, אבל כאן, כדי שלא יהיה בלאגן עשו שורות שורות של סרט נע.
   שורה אחת השתמשה בכסף ואחרת זהב.
   למה הקפידו שהשורה תהיה אחידה?
2. מעלין בקודש ואין מורידין.

דחייה: אם כך – גם צריכים להקפיד שכל הכלים יהיו שווים בשוויים, והרי לא הקפידו.

2. זה יותר יפה ככה.
3. B. לא היה לבזיכים (כוסות של הדם) שוליים, כדי שלא יניו אותם והדם יקרש.

כך זה בכל הבזיכים במקדש,
מלבד הבזיכים של הלבונה שהיתה מונחת על שולחן לחם הפנים,
כי אם לא יהיו לו שוליים ישעינו אותו על הלחם וזה יפגע בלחם.

1. C. "שחט ישראל וקיבל הכהן" –

גם כהן יכול לשחוט,
אלא שהמשנה באה ללמד שהשחיטה כשרה בזר, ורק מקבלה ואילך חייבים כהן.

1. D. האם מכאן אפשר להסיק שגם העברה מכהן לכהן נחשבת הולכה?

לא, כי אולי הלכו אפילו טיפה.

אז מה חידוש המשנה שעשו סרט נע?
(אם זה רק ליעילות זה לא חידוש)
תשובה: שיש עניין בזה, כי ברוב עם הדרת מלך.

1. E. כל כהן קודם מעביר את המלא ואז את הריק

זה מסייע לר"ל שאמר – אין מעבירין על המצוות.

(סא: 7-)

ג. זריקת הדם על המזבח

הקדמה:
בכל הקרבנות זורקים את דם הקרבן על המזבח.
יש צורות שונות של זריקה: בעולה שלמים ואשם זורקים על קיר המזבח ממרחק, בחטאת נותנים עם האצבע ועוד.
לגבי פסח (ומעשר בהמה), באופן מפתיע – בשום מקום בתורה לא כתוב משהו על זריקת הדם והקטרת האימורים על המזבח.
אז מה עושים?

1. A. איך זורקים?

רי"ס הגלילי – זורקים, וכך גם משנתנו.

המקור: בבכור: "אַךְ בְּכוֹר־שׁוֹר אוֹ־בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ־בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת־דָּמָם תִּזְרֹק עַל־הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר יח),

דמם (לשון רבים) – ללמד גם לקרבנות שבהם זה לא כתוב: פסח ומעשר.
וכיוון שזה המקור – אז זורקים.

(רי"ש (בזבחים) – שופכים מקרוב על קיר המזבח.

המקור: "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל־מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְדַם־זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל־מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל (דברים יב) –

           מלמד שזו ברירת המחדל של קרבנות – שפיכה).

1. B. מניין שזורקים על חלק בקיר שיש תחתיו יסוד?

ר' אלעזר – היקש מקרבן עולה, שבבכור ובעולה כתו בזריקה (ומבכור למדנו לפסח לפי רי"ס הגלילי).

(לרי"ש צריכים לימוד אחר).

ומניין שעולה צריכה יסוד?
לגבי שאריות הדם של חטאת נשיא – "ואת דמו ישפוך אל יסוד מזבח העולה" –
העולה מיותר, ובא ללמד גם על זריקת דם העולה.