להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי פסחים דף ט
(ט. במשנה – ט: שליש תחתון)
במשנה – אין חוששין שמא גיררה חולדה, שאז אין לדבר סוף.
א. אם ראינו – אסור, ולא מקלים שמא אכלה את החמץ
קשה – למה במקרים הבאים מקלים?
המקרים | תשובה: שם זה לא ספק מול ודאי אלא: | |
הבעיה עצמה ספק (זה ספק מול ספק) | הפיתרון ודאי (זה ודאי מול ודאי) | |
במדורי העכו"ם מקלים שמא חולדה אכלה את העובר? | רבא – שם זה ספק מול ספק | ר' זירא – שם זה ודאי נאכל (בשר > לחם) |
(ט. באמצע) חבר שמת, מניחים שעישר את פירותיו. | כי אולי הכניס פירותיו לפני גמר מלאכה | כי חזקה על חבר שאינו מוציא דבר לא מתוקן |
כהן שהציץ מעל הבור על הנפל לא נטמא, כי מניחים שחולדה גררה את הנפל. | אולי הפילה שק עם רוח | ודאי גררה (גם אם לא ודאי אכלה) |
(ט: שליש)
ב. למה מניח שאת מה שמשייר שמא יבוא עכבר?
- אביי –
[הקדמה – למה במשנה אין חוששים?
- אין סיבה לחשוש (יש חזקת בדוק),
- אביי – יש חשש, אלא שמצד שני גם יש ספק פיתרון (אולי אכלה)].
תשובה – אין פיתרון כלל, כי ביום י"ד החולדה לא אוכלת אלא שומרת שיישאר לה.
דחיית רבא – איך החולדה יודעת?!
- רבא ורב מרי – החשש הוא שמא נהיה בטוחים שהעכבר לקח, ואז נצטרך לבדוק שוב.
רבא – שמא נראה שלקח,
רב מרי – שמא נראה שחסרה חתיכה.