להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת ראש השנה דף יט
(יט: 9+ עד כ: 1+)
הקדמה – אמנם בקידוש החודש הולכים לפי הלבנה, אבל בסופו של דבר מי שקובע זה הבית דין (לכן זה מוגדר כ"רצון" של בית דין). נראה בהמשך עד כמה גמישות יש לבית דין לגבי זה.
על אלו חודשים השליחים יוצאים
א. אלול ותשרי
למה יוצאים שוב בתשרי, הרי אלול תמיד היה חסר?
תשובה – אמנם זה לא קרה, אך אלול יכול להיות מלא אם יהיה צורך.
בירורים:
- למה שיעברו? הרי זה יקלקל את ר"ה לבני הגולה?
תשובה – זה אכן יקלקל, אך הרווח גדול מההפסד.
- מה הרווח בעיבור אלול? (כ. באמצע)
בגלל החום בבבל –
עולא – משום הירקות (שלא יהיה שבת ויו"ט צמודים ויכמשו הירקות)
ר' אחא ב"ח – משום המתים (שלא יהיו שבת ויו"כ צמודים והמתים יסריחו),
(ולא אמר משום הירקות כי אפשר לשים את הירקות במים חמים).
להלכה כר' אחא, ולכן בלוח הקבוע יו"כ לא חל בשישי או ראשון.
ב. אדר א ואדר ב
A. מחלוקת המשנה ורבי על אדר ב
אם עיברו את השנה אחרי פורים, האם שולחים שליחים כדי שידעו מתי פורים באדר ב?
(לא צריך להודיע להם שעיברו את השנה, כי אם לא יבואו עדים אז כבר יבינו שעיברו אותה).
הסבר 1 – האם הפורים באדר א נחשב ופוטר אותם מפורים באדר ב | לכו"ע פורים באדר א לא נחשב, המחלוקת – האם האורך של אדר א קבוע מראש? כמחלוקת בברייתא: | |
משנתנו – לא | אדר א נחשב | ת"ק – אדר א' קבוע מראש – 30 |
רבי – כן | אדר א לא נחשב | רשב"ג – אדר א' לא קבוע מראש |
אגב זה –
B. דעות שונות אורך אדר א ואדר ב –
חילקנו לשתי קבוצות –
ורוד – אורך החודש קבוע מראש.
ירוק – אינו קבוע מראש, ותלוי בבית דין ובעדים.
אדר א | אדר ב | ||
ברייתא א | ת"ק | מלא | |
רשב"ג | תלוי ברצון של בי"ד | ||
ריב"ל – קהלא קדישא בירושלים | חסר | חסר | |
רנב"ח – ר' סימאי – חגי זכריה ומלאכי | תלוי ברצון של בי"ד: חסר, חסר | ||
רב | מלא (עקרונית אפשר חסר, אבל אם אינך יודע מה בי"ד עשו, אז תניח שהוא מלא אא"כ יוודע אחרת). | חסר | |
שלחו מארץ ישראל למר עוקבא | לעולם חסר | ||
(יט: 4-)
מקשה רב נחמן מהמשנה כא: – מחללים שבת על ניסן ותשרי,
תלוי בבי"ד | קבוע (אדר ב תמיד חסר) | |
רב נחמן – למה העדים מחללים שבת בשביל ניסן ותשרי? | ||
גירסא א – | מובן | קשה, הרי העדים לא מועילים? תשובה – מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
גירסא ב – | קשה, למה לחלל שבת ביום ה30? שידחו למחר וכך נרוויח לא לחלל + מצווה לקדש על הראייה? תשובה – אכן ב30 לא מחללים, ב31 מחללים בשביל ה"מצווה לקדש על הראייה". | מובן – מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
רב כהנא – למה לא מחללים עבור כל החודשים? (כמו שבהמשך המשנה כתוב שבזמן המקדש חיללו עבור כל החודשים בשביל הקרבנות (שפת אמת)). | מובן, מחללים רק כשזה עוזר (אמנם בי"ד יכולים לקבוע על פי רצונם אך קודם כל נעזרים בעדים). | קשה אם זה רק בשביל המצווה, למה לא מחללים על כל החודשים? |
(כ. שליש תחתון)
חלק ג – מתי בי"ד יכולים לשנות מהלבנה בקידוש החודש?
A. איך בית דין משפיעים כנגד העדים? "מאיימים עליהם"…
כלומר –
כדי שיהיה מלא – חוקרים אותם בצורה כזו עד שיאבדו את ביטחונם שהם אכן ראו את הלבנה,
כדי שיהיה חסר – עדים שמסופקים אם זה היה הלבנה, גורמים להם להשתכנע שכן (ר"ח).
B. הדעות שנראה –
בתוך דעת רבנן שתלוי בבי"ד ובראייה:
רבא – יכולים גם לקדש (להקדים) וגם לעבר (לאחר)
ריב"ל – רק לאחר,
רב דימי – רק להקדים (סברא – כשמאחרים נראה כשקר).
דעת אחרים – זה קבוע – אחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ובי"ד לא יכולים לשנות כלל.
C. מהלך הסוגיה –
ראינו בחלק הקודם שעיברו את אלול בגלל צורך של ירקות/מתים.
וקשה – תני רבה בר שמואל – בניגוד לעיבור שנה, בי"ד לא מעברים חודש לצורך (כזה ראה וקדש).
תשובות:
- רב/א – הכוונה שם שלא מקדשים (מקדימים) אך כן מעברים (מאחרים).
וכריב"ל.
קשה – הרי ר' יהודה הנשיא שלח שמאיימין על העדים גם להקדים (עדים שמסופקים, משכנעים אותם שכן).
אביי –
בניסן ותשרי – להקדים ולאחר (ר' יהודה נשיאה), בשאר החודשים – רק לאחר (תני רבה בר שמואל)
- רבא – באמת מקדימים ומאחרים תמיד,
ותני בר שמואל זו שיטת אחרים, שהלוח קבוע.
