להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(קב. במשנה – קג. במשנה)
חלק א – חסרונות בהנחה
- 1.מישהו אחר זז ותפס.
- 2.כלב תפס (קטן מד על ד).
- 3.נשרף בתנור.
לגבי 2-3: רבא מחייב אם התכוונתי לכך, כי בזה נתתי חשיבות להנחה כזו (וכן ר"מ לגבי מוציא אוכל בפיו).
- 4.בסוף ההליכה נזכר והיה מזיד – פטור.
חלק ב – נזכר לאחר שזרק, תוך כדי שהחפץ באוויר
שלב א – 2 אמות בשוגג, 2 אמות במזיד
סתירה במשנה –
ברישא – מדויק שעדיין חייב (כי משמע שפטור רק אם נחת בפה הכלב וכו').
בסיפא – פטור (צריך שיהיה שוגג בהתחלה ובסוף כדי להתחייב).
תירוצים:
- א.הרישא צודקת – חייב.
ואילו הסיפא:
- 1.חפץ עם חוט (שאז יש לו שליטה באמצע האוויר ולכן גם הזכירה באויר משפיעה).
דחייה – אם יש חוט לא נחשב טלטול.
תיקון – מדובר על זריקה וחבלה.
דחייה – זה כבר כתוב במשנה.
- 2.מדובר בהליכה ולא זריקה.
דחייה – הסיפא ממשיכה את המקרה של הרישא (זריקה).
- ב.הסיפא צודקת – פטור.
ואילו הרישא:
- 1.רב אשי – בשוגג, מזיד, שוגג – חייב.
- 2.גם הרישא פוטרת, והדיוק שלנו בה לא היה נכון.
שלב ב – 2 אמות שוגג, 2 אמות מזיד, 2 אמות שוגג
- א.רבה – בהליכה פטור
- כדלעיל (חלק א,4) – נזכר כשיש לו שליטה, ונחשב שסיים את ה4 במזיד, וזה "צובע" גם את ההמשך כמזיד וכפטור.
- ואפילו לרשב"ג שאין ידיעה לחצי שיעור, כאן הידיעה מלווה את המשך ההליכה, וסיים את ההליכה מתוך הידיעה.
- ב.רבא – חייב בזריקה
- כרב אשי (חלק ב, שלב א, ב,1). ונראה לומר שכאן הזכירה באוויר לא משפיעה, כי כדי "לצבוע" את כל הפעולה כמזיד (כמו בהליכה), צריך יכולת לחלק את ה-4 ראשונות מהשאר, ובזריקה אין אפשרות.
- ואפילו לרבנן שיש ידיעה לחצי שיעור, זה כשיכל להיעצר באמצע, בניגוד לזריקה.
חלק ג – פרק הבונה
א. מלאכת בונה
1. חייב אפילו על כלשהו.
- a.ר' ירמיה – גומא להחבאת מטבעות (ובמשכן – גומא להחבאת המחטים).
- b.אביי – בניית חצובה קטנה מאבנים (ובמשכן – כנ"ל לצורך הכנת צבע חסר).
- c.ר' אחא ב"י – סתימת חור בקיר (ובמשכן – סתימת חור בקרש).
2. מתי עובר על הוספת אבן לבניית קיר:
- a.בשורה התחתונה – הנחת האבן וצידוד בעפר.
- b.בשאר השורות – אבן + טיט.
- c.בשורה העליונה – הנחת האבן בלבד.
3. אם חוקק בחומר חלק ממה שמתכוון לחקוק – חייב.
4. דופק עם הפטיש על הסדן גם בונה –
רבה ורב יוסף – כי מתאמן בבנייה.
אביי ורבא – כי מחליק את הפטיש כדי שלא ישבור את הכלי שמכין (בונה, ובדפיקה האחרונה – מכה בפטיש).
ב. בונה מול מכה בפטיש
במקרים הבאים: רב – בונה, שמואל – מכה בפטיש.
- 1.מסתת אבן
- 2.נקב בלול
- 3.מחזק את הידית של המעדר ע"י חתיכת עץ
(הצריכותא: מהמקרה שהכי דומה לבניין למקרה שהכי פחות).
- 4.קודח (מהמשנה) – לשמואל זה מכה בפטיש רק כשיכניס לחור שקדח מסמר.