להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
וסרטון בונוס – איך עובד נול? מה זה שני בתי נירין ומה זה קירוס?
(קה. תחילת פרק האורג–קו. 3+)
חלק א – שיעורי מלאכות הכנת הבגדים
א. מלאכות האריגה
- שיעורי אריגה:
A. הכנסת חוטי הערב הראשונים–
חכמים– 2
ר"א– במשנה – 3, בברייתא – 2,
ותירצו שזה תלוי אם זה חוטים עבים או דקים.
- B. על אריג קיים–
חכמים – 2
ר"א – 1 (או מה שישלים לשלוש).
- C. רוחב – סיט (טפח).
יוצא דופן – בשפה (שמים בצדדים חוטי שתי ממין אחר, ברוחב 3 בתי נירין), ושם חייב גם ברוחב זה (אפילו שאינו סיט), כמו כשאורגים חגורה צרה ברוחב 3 בתי נירין.
(דין זה כתוב בשתי ברייתות, הראשונה סתמא כר"א והשנייה סתמא כרבנן).
- שני בתי נירים – העברת שני חוטי שתי במקומות המתאימים בנול.
- אביי–פעמיים בבתי הניר ואחד בניר, כלומר שחיבר לשני הגלילים ודרך הלולאה של הניר שבאמצע.
- בקירוס – רמב"ם במסרק שנועד להדק את חוטי הערב בשתי.
- תופר שתי תפירות – נכנס עם המחט פעמיים בבד (כך שיש תפירה אחת).
קורע על מנת לתפור – למשל שיצא לו בליטה והוא קורע ותופר שוב.
שני דינים אלו הובאו רק בשביל המשנה הבאה – קורע בחמתו…
(קה: 1+)
חלק ב – קורע שלא על מנת לתפור
המקרים:
- בקורע סתם – מקלקל ופטור.
- בקורע עם תועלת צדדית מסוימת: משאצ"ג – ר"י מחייב ור"ש פוטר.
למשל:
בקורע על מתו שחייב לקרוע (לרש"י)
בקורע בחמתו (לא באמת, אלא לחנך את בני ביתו)
- בקורע על מנת לתפור – ודאי חייב.
הסתירות בין משנתנו לברייתא:
- לגבי קורע על מתו
בברייתא חייב– במי שחייב לקרוע עליו(רש"י – רק לר"י, תוס' – גם לר"ש).
במשנה פטור– במי שלא חייב לקרוע עליו (אינו: משבעת קרובים, חכם, כשר, ולא היה בשעת יציאת נשמה). כיון שאין תועלת זה כמקלקל ופטור לפי כולם.
(רש"י – יכלו גם לתרץ שזה במי שחייב, ונתון במחלוקת ר"י ור"ש).
- לגבי קורע בחמתו
מדובר שיש תועלת מסוימת, וזה המחלוקת במשאצ"ג.
מה התועלת:
- שעושה נחת רוח ליצרו.
דחייה – הרי זה אסור וכעובד ע"ז
- להטיל אימה על אנשי ביתו.
אגב, מדרשים על שצריך לבכות על אדם כשר ולא להתעצל בהספד של חכם.
