להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(קכד. במשנה – קכד: במשנה)
חלק א – המשך סוגיית כלים
א. הדעות (כולל ר' נחמיה)
| אביי (ורבה) | רבא – אין הבדל בין גופו למקומו | ||
| כלי שמלאכתו להיתר | רבנן | לצורך גופו ומקומו | גם מחמה לצל |
| ר' נחמיה | רק גופו | גופו ומקומו | |
| כלי שמלאכתו לאיסור | רבנן | לצורך גופו | לצורך גופו + מקומו |
| ר' נחמיה | הכל אסור (כי מותר רק לצורך שימושו העיקרי, והרי שימושו העיקרי אסור) | ||
הבהרה בר' נחמיה – "לצורך גופו" זה דווקא הצורך המיוחד לו.
ב. קושיות
- 1.קושייה לאביי
לר' נחמיה – איך מפנים את כלי האוכל?
תשובה – זה גרף של רעי. - 2.קושיות לרבא (הקושיות שראינו בדף הקודם כבר פעמיים) –
לרבנן, למה אסור מדוכת שום ועלי?
תשובה – שם זה מחמה לצל (וראינו אתמול תשובות נוספות). - 3.קושייה לשניהם –
לא מטלטלים בקעת עץ ביו"ט (כלי שמלאכתו להיתר) לצורך גופו (לסמוך קדירה)?
תשובה – שם זה גזירה אטו שבת (בשבת הבקעת היא מוקצה, ושם אינה "כלי שמלאכתו לאיסור", כיון שאינה כלי כלל).
[מאמר מוסגר (קכד. 10-)
האם גוזרים בטלטול יו"ט אטו שבת? (למסקנה – רק לב"ש)
| מצד אחד לא גוזרים –
| מצד שני גוזרים – אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש, |
רב יוסף – כשהוא ובנו נפלו לבור, האם מעלה את שניהם? בשבת – לא (טרחה). ביו"ט – | ר' יהושע – מעלים
| ר' אליעזר – לא מעלים דחייה – אולי שם כי יכול לתת לו אוכל בבור.
|
רב פפא – האם ביו"ט יש איסור תורה להוציא לרה"ר דבר שאינו אוכל | ב"ה – אין איסור | ב"ש – יש איסור, וממילא מחמירים גם באופן כללי בטלטול ביו"ט (גם של טרחה או אטו שבת).
|
ג. אמוראים נוספים
- 1.רב –
A. אסר להזיז מעדר (=מלאכתו לאיסור) שלא יגנב (=שלא יגנב), משמע שלגופו ומקומו מותר.
קשה – אמר להביא לרב כהנא 'מלכודת' (כלי שמלאכתו לאיסור), והדגיש שזה כדי שישב עליו, משמע שלמקומו אסור.
תשובות:
- a.משנים את הסיפור – אמר להזיז את המלכודת שלא יפריע לו (=מותר לצורך מקומו).
- b.זה היה בחמה, ורצה להדגיש שאסור מחמה לצל.
B. מכבדות (מטאטא) –
רך – מותר מחמה לצל,
גס – אסור מחמה לצל (זה כלי שמלאכתו לאיסור כי מטאטא הקרקע ומשווה גומות).
ור"א כותב "אף של תמרה", לכאורה הכוונה שמתיר גם במחמה לצל, אך דוחים ואומרים שמסכים לרב.
- 2.רב מרי בר רחל –
שאל לגבי מצעים (כלי שמלאכתו להיתר) שהיו בשמש,
רבא – מותר.
רב מרי – אסור, כי סובר כרבה (אם יכל לטלטל כדי להשתמש הוא או אורחי היה מותר, אך היו לו מספיק מצעים אחרים).
