להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סרטון בונוס: מה בדיוק עושים בברית מילה (מה זה מילה, פריעה וציצין?)
(קלג. 4+ עד קלג: 10-)
המשך ענייני ברית מילה בשבת
א. לגבי המקור שמילה דוחה צרעת
- A. למה צריך מקור שמילה דוחה צרעת ("בשר" אע"פ שיש שם בהרת),
הרי הורדת הבהרת זה דבר שאינו מתכוון, ור"ש מתיר? - אביי – אכן צריך מקור רק לר"י שאוסר דבר שאינו מתכוון.
- רבא – כאן זה פסיק רישא, וגם ר"ש מודה שאסור, לכן צריך לכו"ע מקור להתיר.
(קלג. באמצע)
- B. אם באמת לא צריך מקור (ר"י לפי אביי) – מה לומדים מ"בשר"?
למקרה שבו כן מתכוון (שאז כמובן שאין פטור של דבר שאינו מתכוון).
הערות:
- וצריך לימוד נפרד למילת קטן ומילת גדול.
- ולמה לתת לו למול ולא לתת למישהו אחר שלא מתכוון?
תשובה: אכן עדיף אחר, ורק אם אין אחר אז ימולו הם.
(קלג. רבע)
- C. גירסה אחרת באביי ורבא –
הם לא התייחסו למילה, אלא להיתר לעשות מלאכה גם אם זה מוריד את הבהרת ("ולעשות").
שעל זה שאלו – למה צריך מקור, הרי זה דבר שאינו מתכוון,
וענו כנ"ל.
(קלג. שליש תחתון)
ב. מקור שמילה שלא בזמנה לא דוחה שבת ויו"ט.
לכאורה יש קל וחומר שכן דוחה: שהרי מילה שלא בזמנה כן דוחה צרעת,
וצרעת > עבודה > שבת.
מה המקור שבכ"ז לא דוחה?
- מקרבנות – שלא עושים בשבת דברים של קרבנות של יום חול, כך גם לא מלים בשבת ברית ששייכת ליום חול –
- חזקיה – שלא שורפים את הנותר מהפסח בבוקר יו"ט אלא בחוה"מ.
- אביי – עולת שבת בשבתו – שורפים בשבת רק את של שבת.
- רבא – מהיתר אוכל נפש – "הוא לבדו יעשה לכם" – "לבדו" ולא מילה.
- רב אשי – ברירת המחדל היא שלא דוחה (שהרי אין עשה של מילה דוחה עשה + לא תעשה של יו"ט), ורק בזמנה כן דוחה כי יש לימוד מ"יום".
(קלג. רבע תחתון)
ג. ר"ע – רק מה שא"א לעשות לפני שבת דוחה את השבת
- A. הלכה כר"ע.
- B. ר"ע אמר את זה גם לגבי קרבן פסח בשבת.
ולמה צריך להשמיע פעמיים?
בברית של קטן אין כרת – אז אולי דווקא שם לא דוחה,
בפסח אין י"ג בריתות – אז אולי דווקא שם לא דוחה.
(קלג. במשנה למטה)
ד. ציצין
במשנה – עושים כל צרכי מילה בשבת – מוהלין, ופורעין ומוצצים.
מה בא להוסיף "כל צרכי מילה"?
שגם אם הפסיק לחתוך, חוזר בשבת בשביל שבת בשביל ציצין המעכבין (שמכסים רוב היקף או רוב גובה העטרה).
אבל לא חוזר בשביל ציצין שאין מעכבין.
(קלג: 8+)
- A. מי התנא שסובר שההפסקה נחשבת כמילה חדשה?
- רבה בב"ח: זה ר' ישמעאל בן רי"ח ב"ב לגבי הפשטת הפסח:
שערב פסח שיוצא בשבת, אחרי שהפשיט עד החזה וההפסיק כי להוציא האימורים,
לא יכול להמשיך ולהפשיט כי זה הפשטה חדשה
דחייה – שם לא ממשיך כי לדעתו אין בזה עוד כיבוד המצווה,
כאן בציצין יש בזה הידור מצווה, אז אולי כן.
- רב אשי – זה ר' יוסי לגבי קידוש לבנה:
שאם נראתה הלבנה בצורה ברורה – עדים אל מחללים שבת כי אין צורך בהם,
וכך גם בציצין – כיון שאין צורך בהורדתם – לא דוחים.
דחייה – שם אומרים להם לא לחלל כלל,
כאן לעומת זאת הרי לעצם המילה כן מחלל, אז אולי יכול לחזור שוב לציצין.
- נהרדעי – זה רבנן לגבי לחם התמיד:
איך מחליפים את לחם הפנים בשבת?
רי"ס – מורידים את הישן ושמים את החדש,
רבנן – מורידים ושמים בו זמנית ("תמיד"), אחרת זה יחשב כדבר חדש.
(קלג: שליש תחתון)
- B. ברייתא לגבי ציצין
ת"ר – אם לא ליקט (חתך) את הציצין המעכבין חייב כרת.
מי חייב כרת ולמה?
רב פפא – הכוונה לגדול שמל את עצמו, ואם לא ליקט לא יצא יד"ח וחייב כרת כי ביטל מצוות מילה.
רב כהנא – מדובר במילת קטן בשבת, וחייב כרת כי אם לא ליקט לא יצא יד"ח ויוצא שסתם עשה חבורה וחייב כרת על חילול שבת.
והרי יכול לטעון שהוא התחיל במצווה ושמישהו אחר יסיים?
רב אשי – מדובר שהתחיל רגע לפני בין השמשות, כך שברור שאף אחד לא יוכל לסיים אחריו.
