הדף היומי – שבת דף קלח

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

(קלז: תחילת פרק תולין – קלט. 1+)

שמרים הם סוג של פטריה שמפרקת סוכר וכך עוזרים להתסיס את היין. יש שמרים טבעיים על הענבים, וביין הם מצטברים כשכבה יותר מוצקה שספוגה ביין. כדי להוציא מהם את היין שמים אותם על מסננת מעל כלי, והיין שבתוכן זב החוצה.

בשבת יש בזה שתי בעיות:

1. 1.לשים את המשמרת – אוהל.
2. 2.להשתמש במשמרת – ברירה (או מרקד).

א. המחלוקת הבסיסית לגבי משמרת:

ב. המשך דיון לגבי אוהל

א. רמות האיסור

A. תלה מאי?

רב יוסף – חטאת
אביי – דרבנן

(רש"י – עובדין דחול,
רמב"ן – משום אהל ארעי (מיוחס לר"ן – דומה לאוהל ארעי).

B. אביי – שלוש רמות באוהל

חייב חטאת – אוהל קבע .

פטור אבל אסור – אוהל ארעי. דוגמאות –

1. 1.גוד (שק עור מלא יין על 4 יתדות).
2. 2.משמרת (כנ"ל לפי הרמב"ן שזה אוהל ארעי).
3. 3.כילה (שיש לה טפח, אחרת מותר (לרש"י)).
4. 4.כיסא של גלין (לתוס' מיטה או כסא של עור שפורס את העור בשבת).

מותר –

1. 1.אוהל שכבר עשוי והוא רק מושיב אותו (מיטה, כיסא, אסלה).
2. 2.(כילה ללא טפח למעלה – להלן כילת חתנים)
3. 3.אם שם אוהל ארעי, וקודם את הגג ורק אז את הרגליים (תוס' לגבי כיסא)).

(דילוג 7+ עד רבע תחתון (תני רב חזקאל))

היתרים נוספים:

ב. חוט או משיכה – כי נחשב שרק מוסיף,
הגמרא מביאה היתר זה כמה פעמים:

1. 1.טלית כפולה
   לפרוש טלית על 4 יתדות, והטלית גולשת בצדדים ככתלים (משמע כאן שיש צורך גם בכתלים כדי לאסור, אך במקרים של אביי זה לא ברור).
   רמי בר יחזקאל – אסור מדרבנן,

אך א יש חוט או משיכה – מותר (ואפילו שלא היה בגג טפח, כיוון שקל לפרוש אותו (תוס'))

1. 2.כילה
   רב לרב כהנא – ברגיל – אסור, אך אם יש חוט או משיכה – מותר.
   וכן מספר רב יוסף שבבית רב הונא היו מפרקים הכילות בבוקר, ומסביר תוס' שזה כי היה חוט (משמע שכשיש חוט מותר לא רק לפרוס ולקפל, אלא גם לפרק לגמרי את הכילה, אך המאירי מפרש שרק הסיטו הכילה על החוט ולא פירקו הכל).
   (ואגב רב אמר גם: בכיסא של גלין (קרמנאי) – אסור, אך אם רק מושיב כיסא קיים – מותר, כדלעיל).

(קלח. 3-)

ג. ר' חייא – מחיצה אנכית ארעית ללא גג מותרת

דוגמאות:

1. 1.וילון ארעי
   (ראשונים – אא"כ יש לו השלכה הלכתית כמו מחיצה בפני ס"ת).
2. 2.כילת חתנים (משולשת)
   רב ששת בר"א – בתנאי שאין בגג טפח (גם לא סמוך ל3 מהקודקוד),
   וגם שאין בשיפוע טפח

(רש"י – זה לא נועד לשכיבה, רשי" בעירובין (קב:) שמו כמה כילות כאלה והם לא הגיעו עד המיטה וישן תחתיהן, מהרש"ל – הכוונה רק תוך י"ט מהקודקוד)).
המאירי לא גורס תנאי זה, וכן הרמב"ם לא הביא תנאי זה, כיון שבסוכה (יט:) זו מחלוקת האם השיפוע נחשב כגג ולדעתו נפסק שלא.

ואסור שהבד ירד מתחת לגובה המיטה – שאז יוצר אוהל מתחת למיטה.

אך שמיכה רגילה מותרת, רק בכילה אסור כי נועדה לאוהל (ראשונים).
לכאורה קשה (וכן הקשה בשפ"א) – שהרי קודם שם את הגג ואז את ה"כתלים", וי"ל כדלעיל – שכיון שהבד נעשה לשם אוהל יש בו חומרה מיוחדת.

(קלח: 10+)

ד. כובע (סיאנא) עם שוליים

רב ששת בר"א – מתיר.

            והרי אסור?

1. 1.שם אין בשוליים טפח.

אז אם שם טלית על ראשו עם שוליים טפח אסור?!

1. 2.ראשונים – אסור משום אוהל אם השוליים טפח + קשה (="מהודק").
   רש"י – אכן אין כלל בעיית אוהל בכובע אלא רק חשש שיעוף ברה"ר, והחשש רק כשאינו מהודק.

(קלח: שליש)

ה. שניים שעשאוה

רב הונא לרמי בר יחזקאל לגבי הגוד – בשניים מותר באחד לא.

לרא"ה (בשם הרמב"ן (בריטב"א)) – מותר מדין שניים שעשאוה מותר כיון שכל האיסור רק דרבנן), אבל בכילה לא, כי ודאי כל אחד גם משך קצת לבד, אז אסור.

לרש"י – זה תנאי בנושא של "חוט או משיכה", שכאן זה דווקא בשניים (ריטב"א כי אחד יהדק יותר מדי).

ו. אגב, עוד דברים ששלח רב הונא לרמי בר יחזקאל –

1. 1.כירה שנפלו לה שני רגליים – אסורה בטלטול שמא יתקע.
   רגל אחת – רב הונא מתיר, רב אוסר.
2. 2.לגבי שכחת התורה – נראה בדף הבא.

חלק ג – ברירה במשמרת

כאמור בשבת – ר"א מתיר, רבנן אוסרים.

א. לרבנן – מה רמת האיסור?

רב כהנא – חטאת.

רב ששת – דרבנן

            שהרי לא יתכן שחולקים בקיצוניות כזו על ר"א,
דחייה – לגבי יציאה בעיר של זהב יש 3 דעות (תורה, דרבנן, ור"א מתיר).
תשובת אביי – שם כשאוסרים זה ביחס לדרגה האמצעית.

ב. משום מה מתרים בו?

לפי כולם מרקד,
האם גם בורר?

לרבה – כן (שהרי נוטל אל האוכל ומניח את הפסולת).
ר' זירא לא (שהרי הפסולת נשארת למטה).