הדף היומי – שבת דף קמה

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי שבת קמה

(קמד: 7- עד קמו. במשנה)

חלק א – המשך דיני סחיטה בשבת (=דש) – לתוך אוכל, כבשים ושלקות

א. שמואל – מותר לסחוט לתוך קדירת אוכל

רב חסדא:
1. סברא: משקה הבא לתוך אוכל – אוכל הוא, וסחיטה זה רק א מתוך ב, ולא א מתוך א.
2. וכן בחליבה (=דש).

חשוב: הגמרא מניחה שמשקה/אוכל לעניין סחיטה הוא גם משקה/אוכל לעניין הצורך בהכשר והיכולת להכשיר לטומאה.

A. קושיות

אם טמא חלב/סחט, החלב/שמן טמא. ואם זה אוכל, במה הוכשר לקבל טומאה?

תשובות:

1. 1.לגבי חלב – הטיפה הראשונה הנה משקה, ומכשירה את השאר.
2. 2.לגבי השמן – בסוחט לתוך קערה.

B. ר' ירמיה – זה מחלוקת תנאים:

סחט ענבים מעל פת, האם הכשיר את הפת לטומאה?
ת"ק – לא הכשיר (אוכל), ר"י – הכשיר (משקה).

דחייה – לכו"ע משקה, והמחלוקת ב:

1. 1.רב פפא – האם משקה שהולך לאיבוד (כי נשרף באש) מכשיר.

(וכמחלוקת זו – מי שמפצע זיתים לראות אם בשלים, זהו משקה שיוצא לרצונו אך הולך לאיבוד, ולת"ק לא מכשיר ולר"י מכשיר).

1. 2.רב הונא בר"ד יהושע – האם משקה שנועד רק לצחצח נחשב משקה.

לסיכום, למרות שהרגע הצענו שכולם סוברים שזה משקה, הגמרא מביאה גם את רב שאומר כדעת שמואל שזה אוכל ומותר לסחוט.

(קמה. שליש)

ב. סחיטת נוזלים חיצוניים: ציר דגים, כבשים ושלקות

ציר = מי בישול איטי של דג במים. כבשים = ירקות שכבש בחוץ וכד'. שלקות – ירקות שבישל במים.
ברש"י עולות שתי סברות להקל: 1. זה משקה חיצוני ולא גדל בהם. 2. הנוזל הוא אוכל ולא משקה.

A. רב או שמואל – מותר לסחוט ציר דגים.

B. כבשים ושלקות:
לגופן – מותר,
למימיהן – מחלוקת:

הערות:

1. 1.אם את A אמר רב, זה מסתדר טוב עם B (שגם בשלקות רב התיר לכתחילה).

(קמה. שליש תחתון)

1. 2.קשה על שלושתם – מיתיבי – "סוחטים כבשים בשבת לצורך השבת".
   תשובה – מדובר שסוחט לגופן.

ג. רב – מהתורה רק סחיטת זיתים וענבים אסורים.

כל השאר (תותים ורימונים, כבשים וכו') דרבנן.

אגב, באותה מימרא: עד מפי עד כשר לעדות אישה להיתר עגונות (כמו שמספיק עד 1 פסול)
רש"י – אפקעינהו רבנן לקידושי מיניה,
ביבמות – סומכים על זה שהאשה תדייק ותבדוק (כדי שלא תצטרך לצאת מבניהם אם יתברר שבעלה לא מת (ולריטב"א זהו היתר מדאורייתא)).

האם גם להעיד שהכהן לא הטיל מום בבכור שקיבל? (גם שם מספיק עד 1 פסול).

רב אמי (ומרימר) – לא, רב אסי (ורב יימר, והלכתא) – כן.

            קשה – אין עד מפי עד כשר אלא לעדות אשה בלבד".
תשובה – "…אלא לעדות שאישה כשירה לה".

ד. דבר שריסקו

חלות דבש –
במשנה (קמג:) – ריסקן בע"ש ויצא הדבש בשבת –
חכמים אוסרים (אטו אינם מרוסקים),
ר"א מתיר (1. שאין הדרך לסוחטם. 2. כיון שכבר רוסק אינו "מפרק". 3. הדבש שיוצא זה אוכל מתוך אוכל).

רב הושעיא הביא ברייתא שכנ"ל לגבי זיתים וענבים (ור"ש כר"א),
ומסביר אביי שמחדש שאפילו ששם זה משקה מתוך אוכל, ומותר כי אינו מפרק כנ"ל.

חלק ב – בישול אחר בישול

1. 1.אין בישול אחר בישול.
2. 2.מותר להדיח (רשב"א – מכלי ראשון, ר"ת – רק מכלי שני).
3. 3.בדג מליח אסור גם להדיח (רש"י – בישול, פמ"ג – מכה בפטיש).

אגדתא – על ארץ ישראל ובבל

א. דוגמא לבישול אחר בישול – התרנגולת של ר' אבא (א"י).

רב ספרא (בבל) נגעל מתרנגולת זו (א"י),
רי"ח (א"י) ירק את כותח הבבלי,
מצד שני רב יוסף (בבל): 1. אנחנו גם נירק כשנאכל את התרנגול הנ"ל. 2. רב גזא סיפר שחולי ארץ ישראל נעזרו בכותח הבבלי שהכין.

ב. שאלות רבי חייא ב"א