הדף היומי – שבת דף קמו

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי שבת קמו

(קמו. במשנה קמו: במשנה למטה)

במשנה – מותר לשבור חבית לאכול גרוגרות, בתנאי שלא יתכוון לעשות כלי (פתח יפה).

חלק א – שימוש בסכין לפתיחה

ר' אושעיא (לפי הסבר רבא) –
למה המשנה דיברה דווקא על גרוגרות?
כנראה כי המשנה כר' נחמיה, שגם בכלי של היתר – מתיר לטלטלו רק לשימוש העיקרי שלו,
ולכן עקרונית אסור לטלטל סכין כדי לשבור את החבית,
ורק מותר אם נעמיד את המשנה בגרוגרות דבוקות, שצריך את הסכין גם כדי להפריד את הגרוגרות (שזה השימוש העיקרי), וכיון שכבר מרים את הסכין – יכול גם לשבור איתה את החבית.

ואילו רשב"ג סובר כרבנן, ולכן אומר את דין המשנה גם ביין למשל (שיין לא צריך סכין).

ורואים את שתי הדעות גם לגבי חיתוך בסכין של חותלות תמרים –

ברייתא אחת – מתיר (זה קשר ארעי) או חותך בסכין (כרבנן),
ברייתא שנייה – מתיר אבל לא חותך בסכין (כר' נחמיה).

חלק ב – האם מותר לפתוח בשבת

באופן כללי:
לפתוח כלי – מותר, לעשות נקב ("פתח") – אסור.

לכן במשנה – מותר לשבור את החבית, ובלבד שלא יכוון לעשות פתח,
וכן בברייתא הנ"ל של רשב"ג – מתיז את הראש של חבית יין.

(ומה עם זה שמקלקל את הכלי? ("סתירה")
רש"י – מקלקל מותר (אין בניין וסתירה בכלים, וגם אם יש – בדרך קלקול לצורך שבת מותר),
ראשונים – סתם מקלקל אסור מדרבנן, וכאו מדובר במוסתקי (שהיתה שבורה והודבקה), כי נחשבת כבר שבורה, וגם לא חוששים שיתכוון לכלי).

דיונים על מתי אסור (פתח):

1. שאלו את רב ששת (קמו. מתחת לאמצע) – במקום שבו אסור לעשות נקב רגיל (גר"א), האם מותר לעשות נקב ע"י תחיבת כידון? (שזה לא נקב עגול ויפה)

הספק: האם מתכוון לעין יפה או לעשות פתח יפה?

רב ששת: אסור.

(כי מתכוון לפתח יפה, כי אם היה מתכוון לעין יפה – היה מתיז את כל ראש החבית).

(קמו. רבע תחתון)

1. במשנה – איפה אסור לעשות נקב?
   בדופן החבית – ודאי אסור (נחשב פתח).
   מה לגבי נקב במגופה? (האם נוהגים לעשות שם נקב, או פשוט מסירים את המגופה?)

ר"י – אין נוקבים מגופה של חבית,
חכמים – מותר (לא נוהגים לעשות שם פתח כזה), אבל אסור מן הצד.

רב הונא –

           המחלוקת מעל המגופה,
בדופן המגופה – לכו"ע אסור (נחשב שעושה פתח),
וכל שכן שבדופן החבית אסור).

רב חסדא –

           מעל החבית – לכו"ע מותר,
בדופן המגופה – המחלוקת,
בדופן החבית – לכו"ע אסור.

           סיכום בטבלה:

1. הקדמה (משמך הגמרא) – חומרת האיסור:
   מהתורה – רק פתח שעשוי להוציא ולהכניס אסור (כמו פתח בלול).
   רבנן גזרו גם על שאר פתחים (כמו בכלי יין), שמא יעשה פתח בלול.
2. ת"ר –
   a. להוסיף על נקב קיים – מחלוקת והסבר:
   ת"ק – מותר להוסיף, כי בלול אין חשש שיוסיף כי אז ייכנסו עכברים.
   יש אומרים – אסור, כי גם בלול אולי יוסיף, אם לא עשה מספיק גדול מראש. וכן הלכה.

(קמו: 4+)

1. b. פתיחת נקב ישן – מותר.
   ר"י-שמואל: רק אם הסתימה חלשה, אבל בסתימה חזקה אסור.
   איפה זה נחשב חזק?

רב חסדא – מתחת לקו היין.
מעל היין זה חלש ומותר (כי רק נועד למנוע יציאת הריח).

רבא מקל – מתחת לקו השמרים.
מעל השמרים, אפילו שיש שם יין, זה לא כל כובד היין וזה סתימה חלשה.

[ואביי מחזק את רבא מהקשר אחר – סתימת פתח של בית,
שרק אם פרץ את פצימיו זה נחשב סתימה (לעניין חלוקת קרקע ולעניין טומאת מת ד"א מסביב לבית כמו קבר).

כלומר – רק סתימה ממש חזקה נחשבת סתימה].

(קמו: רבע)

1. E. הכנסת צינור –
2. a. גובתא –
   בעצם הכנסת הצינור אין בעיה.
   הבעיה רק בחיתוך הצינור:

לחתך את הצינור למידה – אסור (מכה בפטיש, מחתך).
להחזיר צינור שנפל – מותר,
לתקוע צינור חדש שלא בדקו אם מתאים (מח' אמוראים ובהמשך מח' תנאים) –

                      רב – אסור (שמא יחתוך) – וכן ת"ק בברייתא
                      שמואל – מותר (לא חוששים) – וכן ר' יאשיה בברייתא, וכן הלכה.

(הגענו לקמו: באמצע, דילוג של 5 שורות)

1. b. הכנסת עלה הדס

בשם שמואל – אסור.

למה?

           רב יימר מדפתי – שמא יכין מרזב ממש (אך בקנה חלול לא חששו, כי לא דומה למרזב).
רב אשי – שמא יקטום.

                      ונפק"מ – אם יש לו כבר הרבה עלים קטומים.
שאז אין חשש שיקטום עוד, אך יש חשש שיכין מרזב.

(קמו: באמצע)

חלק ג – סתימת פתח בשבת

1. A. בשעווה (משנה) – אסור (ממרח-ממחק).[1]
2. B. בשמן –

           שמואל התיר.
רב אסר – גזירה אטו שעווה.

                      אך רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף – אמרת לנו שרב גם התיר.

1. C. ואגב זה מחלוקת נוספת בין רב לשמואל שבסוף משנים את דעת רב –
   בי סדיא – חתיכות לבד ששמים לריפוד לשבת עליו
   האם מותר להתלבש בהם ולאת איתם לרה"ר?

ברכים – מותר (לבוש)
בקשים – אסור (משוי)
בבינוניים – לא נחשבים משוי, לכן:

שמואל התיר,
אך רב אסר, כי נראים כמשוי (מראית עין),

אבל דוחה הגמרא שרב לא באמת אסר, אלא שהיה מקרה שהביאו לו ולא ישב,
וחשבו שזבה כי אוסר,
אבל באמת זה היה כי היו תלמידים-חברים (רב כהנא ורב אסי) שישבו על הקרקע ולא רצה שיהיה לו יותר נח מהם.

[1] ולמה לא אסור משום תיקון הכלי? (כמו שאסרו לשים שום לסתום נקב בדף קלט:).
ויש מתרצים שמדובר כאן שסותם מעל גובה היין, ולכן לא נחשב תיקון.

ח