הדף היומי – שבת דף יט

Download

להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(יח: 10- עד יט: במשנה)

חלק א – מראית עין של אמירה לנכרי

א. לתת לכובס –
ב"ה – מותר (כי קצץ לו דמים), ב"ש – אסור.

בית ר"ג החמירו כב"ש, ולכן בכלי לבן נתנו 3 ימים לפני כי קשים לכיבוס.
סיפור על אביי.

ב. הוצאה וטלטול – במשנה ובברייתא:
ב"ש – לא יתן/ימכור/ילווה בצורה שיטלטל או יוציא בשבת עצמה, אלא שיגיע לביתו מבע"י.
ב"ה – ת"ק – כדי שיגיע לבית הראשון במקומו.
ב"ה – ר"ע – כדי שיצא מבית היהודי.

[אגב, מכירת חמץ
ב"ש – רק אם הנוכרי יגמור לפני הפסח, ב"ה – מותר למכור עד צמוד לפסח.]

ג. לתת בשבת עצמה –
תוס' – אם יודע שיצא – אסור (גם לב"ה),
אם שם לו אוכל בחצר, והניח שלא יצא, אם יצא – זה בסדר. (וכן בבע"ח, והחידוש בגוי שמותר אפילו שאינו אמור להאכילו).

ד. לא ישכיר לנכרי כלי בערב שבת, אלא בימים ד-ה.

רש"י – נראה שמשכיר לו לצורך שבת, (וכאילו אומר לו לעשות בשבת מלאכה).
תוס' – גם לב"ה, נראה כנוטל שכר שבת (אפילו ששכר שבת בהבלעה מותר, כן שזה ערב שבת נראה כשכר שבת ואסור).
רי"ף – מדין שביתת כלים.

ה. שליחת איגרת ע"י גוי (נראה כאילו אמר לו להוליך בשבת)
בימים ד-ה מותר, כי לא נראה כך (ברייתא א),
בערב שבת – (ברייתא א ובעיקר ב)

לב"ש בכל מקרה אסור, אא"כ יכול להגיע ליעד לפני שבת.
לב"ה –

אם קצץ דמים – מותר (אם יוצא מהבית לפני שבת),

אם לא קצץ, אז מספיק שיספיק לבית הראשון (כי יחשבו שזה היעד)– סיפא.

(אך אם הוא לא קבוע שם – אסור בכ"מ (כי השליח ימשיך לחפשו בשבת) – רישא).

(יט. באמצע)

ו. הפלגה בספינה 3 ימים לפני שבת

[הבעיה (ב"ה אורח חיים רמח) – רמב"ן – שהגוי עושה בשבילו חילול שבת,
עוד: ר"ח – יציאה מתחום שבת (במים רדודים פחות מ10 טפחים), רי"ף – כי אינו עונג שבת, תוס' – חלק מאיסור שחייה, בעה"מ – שמא יצטרך לחלל שבת אם יהיה פיקוח נפש. ההכנה לשבת מתחילה שלושה ימים לפני.
לרשות – אסור,
למצווה – מותר,

ת"ק – פוסק עמו שיעצור בשבת גם אם ברור שלא יעצור (שפת אמת – עניין סמלי).

רשב"ג – לא צריך לפסוק שיעצור.

[אגב, לא צרים על עיר,
[הבעיה – רי"ף – עונג שבת, בעה"מ – יאלצו לחלל שבת,
ואם התחילו לא מפסיקים "עד רידתה" (שפ"א – אפילו שאין סכנת חיים)].

(יט. 6-)

חלק ב – המשכת הוצאת המשקין מערב שבת לשבת

א. במשנה – גם לב"ש מותר לשים הקורות על הזיתים,
כי גם אם יעשה בשבת עצמה – לא חייב,
כי כבר התחיל לטחון לפני כך, ועכשיו רק מוציא השאריות, והשאריות ממילא היו יוצאות מעצמן.

כמי זה?

1. רי"ס בר"ח – ר' ישמעאל במשנה בעדויות:

טחן ענבי בוסר ורוצה להניח עליהם משהו כבד בערב שבת שיצא הנוזל בשבת:
רי"ש – מותר,
ר"ע – אסור.

דחייה: רי"ח העמיד את המחלוקת בנידוחו היטב, ורק מחוסרים שחיקה, ואילו אצלנו לא רוסקו כל כך.

1. ר"א – ר"א במשנה (קמג:) –
   ריסק חלות דבש לפני שבת, האם הדבש שזב בשבת מותר?
   ת"ק – אסור, שמא יסחוט בשבת,
   ר"א – מותר, כי גם אם יסחוט זה לא דאורייתא.

דחייה – כאן זה אוכל מאוכל ולכן אינו דאורייתא.
תשובה – יש ברייתא נוספת של רב הושעיא מנהרדעא ששם ר"א (ור"ש) התירו כנ"ל גם בזיתים וענבים.

(יט: באמצע)
אגב הזכרת השמן שזב:

חלק ג – מחלוקת רב ושמואל במוקצה

בדברים שיש להם שימוש בשבת, אבל ייעדו אותם לשימוש אחר שאינו לשבת, האם הם מוקצה:

ר"י, רב – מוקצה,
ר"ש, שמואל – לא מוקצה.

המקרים:
שמן של בבדין – שאריות השמן בבית הבד,
מחצלות של בבדין – שמכסים איתם את הזיתים,
עז לחלבה, ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה, ותורי דרידיא, ותמרי דעיסקא.