השיעור היום הוכן והועבר על ידי הרב סיני לוי
להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן
לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(כג: 9- עד כה. 2+)
השיעור הוכן והועבר על ידי הרב סיני לוי.
חלק א: תוספות לתפילה ולברכת המזון חנוכה ומועדים
שלוש שאלות:
א. האם להזכיר על הניסים בחנוכה בברכת המזון?
סברה להגיד שלא – שהרי חנוכה מדרבנן
רב הונא.
ואם רוצה יש לשלב בברכת ״נודה לך״ (וגם רב ששת)
סברה להגיד שכן – כי יש בכך פרסום הנס
ב. האם להזכיר את ראש חודש (יעלה ויבוא) בברכת המזון?
סברה להגיד שכן – כי זה חיוב מהתורה
רב
רב זריקא מוכיח מברייתא שהלכה כרב
סברה להגיד שלא – אין בו איסור מלאכה
רבי חנינא
ג. האם להגיד על הניסים במוסף של שבת חנוכה?
סברה להגיד שלא – תפילת מוסף לא קשורה לחנוכה
רב הונא ורב יהודה
תמיכה מ-2 מימרות של רב:
- בהפטרה של שבת שחל בראש חודש אין להזכיר בברכת ההפטרה את ראש חודש
דחייה – שאין כלל קריאת נביאים בראש חודש
- בברכה בהפטרה במנחה של יום טוב שחל בשבת שאין צריך להזכיר את יום טוב
סברה להגיד שכן – והרי זה חנוכה
רב נחמן ורבי יוחנן.
הגמרא אומרת שכך ההלכה,
שהרי בתפילת נעילה מזכירים את קדושת השבת
קושיא – מדברי רבא תפילת שמעין שבע בליל השבת שחל בחג שליח ציבור לא מזכיר את המועד
תשובה: אין חזרת הש״ץ בתפילת ערבית והתקינו את הברכות האלו משום החשש שמי שמאריך בתפילתו יהיה לבד, לכן אי אפשר ללמוד משם.
חלק ב: דברים האסורים בהדלקה בשבת/יום טוב
א. משנה: חלב.
ת"ק – לא מדליקים בחלב.
נחום המדי: מדליקים בחלב מבושל (כי דולק כראוי)
חכמים: לא מדליקים גם במבושל.
קשה: הרי זה כמו ת"ק?
תשובה: נחלקו לגבי הדלקת חלב שעירב בו שמן.
ב. לא מדליקים בשמן שריפה ביום טוב (שמן תרומה שנטמאה שצריך לשרוף)
הטעם: שאין שורפים ביום טוב קודשים פסולים
מקור:
- חזקיה – "ולא תותירו ממנו עד בוקר… עד בוקר"– הכפילות מלמדת שהנותר ביום טוב לא נשרף בבוקר הסמוך (שהוא יו"ט) אלא בבוקר שלאחריו.
- אביי – "עולת שבת בשבתו" – דווקא קורבנות שבת (ולא של חול)
- רבא – ״הוא לבדו יעשה לכם״ לכאורה מיותר ובא ללמד:
שמותר לעשות מלאכות לצורך אוכל נפש אך לא מכשירי אוכל נפש,
ושאסור למול תינוק שלא בזמנו (למשל שנדחה בגלל מחלה).
מכאן יש ללמוד שאין עושים ביום טוב מצוה שיש בו מלאכה, אם הוא יכול לקיים את המצווה ביום אחר (וכך לגבי שריפת קודשים).
- רב אשי – אין עשה דוחה לא תעשה + עשה (המקור לעשה: ״באחד לחודש יהיה לכם שבתון״).
ג. המשך – אין מדליקים בשמן שריפה בשבת
למה?
- רבה – כיוון שמצווה לבער את שמן השריפה יש חשש שמא יטה את הנר
שואל אביי: אם כך למה אסור גם ביו"ט (הרי ביו"ט מותר להטות את הנר)
תשובה: ביו"ט גזרו אטו שבת
- רב חסדא – הבעיה רק ביום טוב שחל ביום שישי כי לא שורפים קודשים ביום טוב.
מקשה הגמרא – הרי במשניות יש שני מקרים: משנה א – שבת, משנה ב – ויו"ט, משמע שבמשנה א מדובר בשבת שאינה יו"ט.
עונה רב חנינא – לא מדובר בשתי הלכות שונות, אלא משנה ב זה הטעם של משנה א.
