הדף היומי – שבת דף כח

Download

להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(כז: במשנה – כח: במשנה)

א. משנה – כל היוצא מן העץ אין מדליקים בו (פתילה)[1], כי האש אינה דולקת יפה, חוץ מפשתן.

ב. טומאת אוהל –

באוהל קבע – האוהל עצמו לא נטמא מהמת שבתוכו.

באוהל ארעי – גם האוהל עצמו נטמא, בתנאי שעשוי מחומר שמוגדר כאוהל. את ההגדרה לומדים מהקש לאוהל מועד ("ויפרוש את האוהל על המשכן").

במשכן היו – 10 יריעות שש (פשתן), 11 יריעות עיזים, עורות אלים מאודמים ועורות תחשים. ולכן:

לא טמא:

• קרשים

קשה – הרי האהל עשוי גם מקרשים? תשובה – "ועשית קרשים למשכן".

טמאים:

• פשתן (יריעות שש).

(אך לא צריך שזור וכפול שש, כי יש ריבוי בפרשיית טומאת אהל – "אהל" "אהל").

• עורות של בהמה טהורה (עורות אילים).

לגמרא ברור שזה מטמא, כי ר"א מתלבט לגבי בהמה טמאה, משמע שבטהורה כן.

קשה – "ועשית מכסה לאהל" (כמו בקרשים)
תשובה – יש הקש בין הכיסויים השונים "ונשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו".

• בהמשך הגמרא – נוצות עיזים (יריעות עיזים).

מחלוקת – עורות בהמה טמאה.

1. לימוד מהתחש – תלוי האם היה בהמה טמאה:
   a. ר"א מתלבט בזה (לפי רב אדא ב"א),
   b. רב יוסף – ודאי שהיה בהמה טהורה,
   שהרי בברייתא – "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד" – וזה מה שבא ללמד!
   [c. ר' אבא – ודאי שהיה טמא,
   שהרי ר' נחמיה אמר בברייתא שהיה מנומר כמו "תלא אילן" (ממשפחת החתולים). דחייה – הכוונה שהוא כמותו רק לעניין גיוון הצבעים. ]

1. רבא – נטמא,
   נלמד בהצד השווה מזה שבנגעים ובשרץ לא חילקנו בין עור בהמה טמאה לטהורה.

בטומאת נגעים לומד מ "והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת, בְּבֶגֶד צֶמר… אוֹ בְעוֹר"

פירכא – נטמא כבר בחוטים (שתי וערב),
בשרץ לומד מ"וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד או עוֹר אוֹ שָׂק"

פירכא – מטמא בכעדשה.
דחייה – שניהם נטמא בפחות מכזית (שרץ – עדשה, צרעת – גריס, מת – כזית).

1. רבא מברניש – נטמא,
   קל וחומר מנוצת עיזים.
   נוצת עיזים לא נטמאת בנגעים (לרוב הדעות בדף כו זה רק בצמר ופשתים ועור),

עור – כן, קל וחומר שייטמא כאוהל המת.

(כח: 4+)

ג. נספחים

A. "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד",
לרב יוסף כאמור בא ללמד שהתחש היה מבהמה טמאה, ובהמה טמאה לא נטמא באוהל.
לפי המטמאים, מה בא ללמד? שרצועות התפילין מבהמה טהורה (כל שאר  חלקי התפילין שבאים מבהמה טהורה כבר נלמד מהלכה למשה מסיני.

(כח: שליש)

B. תחש
ר"מ – בריה בפני עצמה, או חיה או בהמה, עם קרן אחת במצחו.

מכאן ניתן לפשוט שהיה טהור (אך לא האם הוא בהמה או חיה):
וכיון שגם אדם הראשון הקריב שור (בהמה) עם קרן אחת (דרשת רב יהודה "מקרן"),
וגם יש חיה טהורה בשם קרש עם קרן אחת.