להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן
לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(לו: פרק כירה עד לז: שורה אחרונה)
שהייה והחזרה
ראינו בדף יח –
חי או מבושל לגמרי – מותר.
הדיון שלנו הוא במבושל בינוני (בן דורסאי/קרמו פניה ומעלה).
חלק א – האם שהייה צריכה גו"ק
המשנה:
א. בקש ובגבבה – נותנים תבשיל,
בגפת ובעצים – צריך לגרוף/לקטום באפר.
ב. חמין – כן.
תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.
ג. האם מחזירים – ב"ש לא, ב"ה כן.
למה התייחסה הרישא:
- (חנניה) להחזרה – שצריך גו"ק,
אך בשהייה לא צריך גו"ק (רק ממאכל בן דרוסאי (ראשונים)). - לשהייה – שגם בשהייה צריך גו"ק (וכש"כ שבהחזרה).
תא שמע:
- האמצע – מחלוקת ב"ה וב"ש לגבי חמין,
בפשטות האמצע ממשיך את הרישא,
כלומר:
ל-2 בשהייה,
ל-1 בהחזרה, ולב"ש אסור בתבשיל, ונניח שלזה התכוונו גם בסיפא, וקשה למה יש כפלות של אמצע וסיפא.
תשובה – גם ל-1 האמצע מתייחס לשהייה.
יוצא כך: החזרה – שהייה –
2. רב – מה שהתרנו זה רק על גבה ולא בתוכה. |
החלוקה סבירה רק בהחזרה, וסביר שדיבר על הרישא, כמו 1.
תשובה – דיבר על הסיפא (החזרה).
3. שיטת ר"י בברייתא – בדיוק כמו משנתנו לפי אפשרות 2, (שצריך גו"ק בשהייה), אז כמי אפשרות 1? (יש שם גם את ר"מ אך זה ודאי שלא).
תשובה – המשנה שיטה שלישית.
(דילוג מלז. שליש תחתון עד לז: רבע)
חלק ב – המשך חלק א: שיטות האמוראים + רמת הבישול
הנושאים בחלק זה:
- מה דעת האמוראים האם להשהות צריך גו"ק.
- בהנחה שצריך, האם מצטמק ויפה לו נחשב מבושל לגמרי ולא צריך גו"ק.
הדעה בתנאים | האמוראים | הערות |
חנניה – לא צריך גו"ק | רב ששת-רי"ח – | |
רבא – זאת משנה (יט:) – | (רב ששת אמר זאת כי שם זה דיוק ולא מפורש). | |
בהמשך – | ||
הדעה השנייה – | מצטמק ויפה לו: רב הונא השהה כסא דהרסנא, | רב עוקבא – אנחנו כרי"ח, |
ר"נ – סוגי מאכלים, מתי נחשב יפה/רע לו: 2. לפדא (תבשיל תאנים), דייסא, תמרי – מצטמק ורע להם. |
(לז. שליש תחתון)
חלק ג – דינים שונים אגביים
א. האם לסמוך לכירה מותר כשאינו גו"ק?
(אגב הברייתא של ר"י, ראה להלן 1).
- בברייתא של ר"י – מותר:
המקרה: 2 כירות צמודות, משהה על זו שגרופה ליד זו שלא.
דחייה: שם הסיר על הכירה, ואנחנו שואלים לסמוך למטה על הקרקע לצד הכירה.
2. ראיה מרב ספרא רב חייא – אסור:
קטמה ונתלבנה – נחשבת קטומה, וממילא מותר לשהות ולסמוך.
ניסיון דחייה ודחיית הניסיון.
3. ת"ש – כירה לא גרופה סומכין לה – מותר.
(לז. 2-)
ב. קטמה ונתלבנה
- בסעיף א: רב ספרא-רב חייא = קטומה.
- רי"צ בר נחמני-ר' אושעיא ובהמשך רבה בב"ח-רי"ח –
קטומה שהובערה – מותר לשים מצטמק ויפה לו.
- בהו"א מותר כי מצטמק ויפה לו נחשב מבושל כל צרכו.
- תשובה – בגלל שקטומה והובערה = קטומה.
(והחידוש של רי"ח – שאפילו בגחלי רותם).
תגובה אחת
תודה רבה על ההסברים
שבוע טוב אורי
תודה רבה על ההסברים מאירי העיניים