להורדת חוברת עם כל סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(תחילת פרק במה טומנין עד מט. במשנה)
חלק א – הטמנה בערב שבת
א. האיסור: בערב שבת, טומנים רק בדבר שאינו מוסיף הבל,
סיבת האיסור – שמא יטמין ברמץ, ואז שמא יחתה.
ב. חומרים שמוסיפים הבל:
- בין לח בין יבש: גפת, זבל, מלח, סיד, חול.
- רק לח: תבן, זגין, מוכין, עשבין.
דיונים על החומרים:
- A."גפת" – האם גם גפת שומשומין או רק גפת זיתים?
ת"ש שזיתים – ר' זירא: עם טמן במוכין, ואז שם הכל מעל גפת זיתים – אסור ("הטמנה במקצת").
דחייה – אולי זה דווקא ב"הטמנה במקצת", אך בהטמנה ממש – אולי גם בשומשומין.
[אגב "הטמנה במקצת" (מעל הגפת),
- מים מעל מים –
עבד הריש גלותא הניח כוס מים קרים מעל המיחם, וגער בו רבה,
והסביר לר' זירא: מיחם על גבי מיחם מותר כשזה כבר חם ורק שומר על החום, אך כאן זה קר, ואם יישאר שם יכול להגיע ליד סולדת (תוס'). - העבד שם סודר מעל פי הקנקן, וגער בו כי אחר כך יסחט את הסודר.
(דילוג ממח. שליש – מט. 4+)
- B."בזמן שהן לחים"
איבעיא להו – לחים מחמת עצמן או גם מחמת דבר אחר?
ראיה ממוכין וכסות שיכול להיות רק לח מדבר אחר.
דחייה – לחים מזיעת הבהמה (נחשב מחמת עצמן).
(מח. שליש)
חלק ב – דינים נוספים בהקשר לחומרי ההטמנה
א. מוקצה במוכין
סתם מוכין הם מוקצה, אך אם מטמין בהם זה נחשב "הכנה" ואינם מוקצה.
האם מספיק שהטמין פעם אחת?
אביי – לא, השימוש להטמנה היה חד פעמי, כי אדם מעדיף תבן.
ניסיון ראיה – "טומנין בגיזי צמר… ואין מטלטלין".
דחייה – אולי זה אם לא הטמין (והחידוש: שהם מוקצה למרות שניתן לשבת עליהם).
ב. אגב, מכה בפטיש בכלים
A. הכנסת צמר לכרית –
רב חסדא – מותר (תשובה: בישן, שהיו שם ונפלו ומחזירם),
ברייתא – אסור (תשובה: בחדש).
(וכן מפורש בברייתא נוספת החילוק בין ישם לחדש)
B. פותח בית צוואר
בברייתא הנ"ל – מתירין אבל לא פותחין, וכן רב – חטאת (תשובה: זה חיבור (חלק מהבגד))
מתקיף רב כהנא (ברייתא קמו.) – מותר להוריד מגופת חבית (תשובה: זה אינו חיבור, אלא מודבק מבחוץ)).
(מח: 2+)
ג. אגב הנ"ל, חיבור זמני לעניין טומאה והיטהרות מטומאה
הקדמה – הקריטריונים שנבדוק: 1. שעת מלאכה או אחריה. 2. אחריה – האםפ יש לו עדיין קצת עניין בחיבור. 3. האם החיבור מהתוי (כמו במספריים) או לא (כמו בשלל של כובסים).
(מח: שליש תחתון)
C. ת"ר – מספרים של פרקים – חיבור לטומאה אך לא להזאה
מקשים – ממה נפשך!
תשובה רבא –
- בשעת מלאכה – חיבור לשניהם מן הדין.
- שלא בשעת מלאכה – אינו חיבור לשניהם.
וגוזרים בשניהם לחומרא (בשעת מלאכה אינו חיבור להזאה, שלא בשעת ממלאכה חיבור לטומאה).
(מח: שליש)
B. תאי אחסון מחוץ לכירה
כאן החיבור לא מהותי ולכן מקלים יותר:
מחלוקת ר"מ ור"ש (משנה בכלים) – תאי אחסון שמחוברים לכירה מבחוץ
ר"ש – אין חיבור כלל
ר"מ – יש חיבור חלקי (נטמאים במגע אך לא באוויר (למרות שזה כלי חרס).
מקשים עליו – ממה נפשך!
תשובה – זאת רק גזירה דרבנן, ולא גזרו על האויר, כדי שיזכרו שזה דרבנן ולא ישרפו על זה תרומה. (כאן לא שייך הזאה)
A. שלל של כובסים ומקל של קרדום –
בשעת מלאכה – הכובסים כמו הכירה (רק לר"מ ורק מדרבנן) והמקל כמו המספריים (מדאורייתא).
שלא בשעת מלאכה –
משנה בעוקצין/פרה – שלל של כובסים – חיבור (גם שלא בשעת מלאכה (אחרי הכיבוס).
משנה בכלים – מקל כידית לקורדום – חיבור רק בשעת מלאכה.
תשובת ר' זירא – יש הבדל מציאותי:
בשלל – נוח לו שישארו קשורים (שאם יתלכלך יכבס שוב),
במקל – מיד אחרי המלאכה אין לו צורך במקל וזורקו.
