להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי
(נז. תחילת פרק במה אישה – נז: רבע תחתון)
משנה:
דברים שאינם משוי, ובכ"ז אסורה לצאת בהן מדרבנן:
- שמא תלך לטבול ותסיר כי הם חוצצים, ולא תחזיר ותטלטל –
חוטי צמר, פשתן ורצועות, ששמים חזק על השיער,
- שמא תראה לחברה ותטלטל –
טוטפת וסרביטין (שאינם תפורים),
כבול (כובע צמר),
עיר של זהב (תכשיט)
קטלא (סינר מקושט שנקשר מהצוואר)
נזמים,
טבעת ללא חותם ומחט לא נקובה (אחרת זה משוי ואסור מהתורה).
חלק א – הדברים האסורים משום שהם חוצצים
א. ביאור ניסוח המשנה –
למה המשנה פותחת באיסור לצאת בחוטים,
ואז לפתע עוברת לדיני חציצה – שחוטים אלו חוצצים?
מסביר רנבי"צ-רבב"א – "מה טעם קאמר", כלומר העובדה שזה חוצץ היא הסיבה שאוסר לה לצאת בהן.
(נז. שליש)
ב. שואל רב כהנא את רב: האם חוטים קלועים כמו אריג חוצצים?
רב – לא חוצץ (ולכן מותרת לצאת בהן),
רב הונא בריה דרב יהושע:
- כנ"ל – לא חוצץ ולכן לא גזרו.
- האחיות שלי לא מקפידות על זה.
נפק"מ בין הגרסאות ברב הונא בר"י – אם הצמר מלוכלך
(אמנם לא חוצץ, אך כן מקפידה להוריד שלא ילכלך אותה):
- לפי 1 – כיוון שמן הדין לא חוצץ, חז"ל לא גזרו שלא תצא בזה.
- לפי 2 – כיוון שסוף סוף סיכוי טוב שהיא תוריד – חז"ל גזרו גם על זה.
(נז. שליש תחתון)
ג. תנן התם (משנה במקוואות) – מחלוקת האם החוטים הנ"ל חוצצים:
ת"ק (כמו משנתנו) – חוטי צמר, חוטי פשתן ורצועות חוצצים.
ר"י – חוטי צמר ושערות לא חוצצים.
דיונים על המשנה:
- רב הונא – וכולן בראשי הבנות (כלומר חוצץ רק כשקושרים לשיער ולא לצוואר למשל).
מקשה רב יוסף – והרי הצוואר רך, וממילא עוד יותר חוצץ!
עונה רב יוסף – בצוואר היא שמה רפוי, שאין אישה חונקת את עצמה.
איתיביה אביי מברייתא: בנות לא יוצאות בחבקין שבצואריהן, כי כן חונקת את עצמה וחוצץ.
עונה רבינא: תלוי במה מדובר:
במשנה במקוואות מדובר בחוטים צרים, ולא מהדקת – לא חוצץ,
בברייתא מדובר בחבקין של קטלא (רצועות רחבות שמהדקת כדי שתיראה שמנה) – חוצץ.
[ואגב, גם במשנה ראינו שבקטלא אסור,
אבל מסיבה נוספת וזה שמא תראה לחברתה].
(נז: 2+)
- ר"י-שמואל – הלכה כר"י בשיער (שלא חוצץ).
מקשה אביי – והרי ת"ק לא חלק עליו לגבי שיער?
ניסיון תירוץ: מזה שר"י דיבר על שיער, כנראה שידע שת"ק אמר שגם שיער חוצץ.
דחייה: אולי ר"י רק הזכיר שיער כדי לומר שכשם שברור לכולם ששיער לא חוצץ, כך גם תודו לי בצמר.
חיזוק הקושיא:
ר"נ-שמואל, ברייתא, וכן משנה (בדף סד:) – שגם לת"ק שיער לא חוצץ. שמע מינה.
(נז: באמצע)
חלק ב – הדברים האסורים משום שמא תראה לחברתה
א. טוטפת וסרביטין –
אם לא קשורות – אסור, שמא תסיר, אם קשורות – מותר.
במה מדובר?
- A. טוטפת –
- רב יוסף – חומרתא דקטיפתא (קשר בצוואר שמשמש כקמע).
דוחה אביי – הרי מותר לצאת בקמע מומחה (נג:)
- ר"י-אביי – אפוזיינו (תכשיט זהב על המצח, שאפשר לקשור לסבכה).
וכן מפורש בברייתא שהטוטפת והסרביטין הם על הסבכה.
- B. מה ההבדל ביניהם? ר' אבהו –
טוטפת מקיפה מאוזן לאוזן,
סרביטין יורד גם ללחיים.
- ממה עשויות?
רב הונא – עניות – מחוטים צבעוניים, עשירות – כסף וזהב.
