הדף היומי – שבת דף סד

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(סג: שליש תחתון – סה. 2+)

חלק א – טומאת אריג, תכשיט ושק

הפסוקים:

לגבי שרץ – ויקרא יא, לב:
"וְכֹל אֲשֶׁר-יִפֹּל-עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל-כְּלִי-עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ-עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל-כְּלִי, אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב, וְטָהֵר".

לגבי מת – במדבר לא, כ (מלחמת מדין):
כ וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-כְּלִי-עוֹר וְכָל-מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל-כְּלִי-עֵץ תִּתְחַטָּאוּ.
נא וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת-הַזָּהָב מֵאִתָּם  כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. 

א. שיעור אריג ותכשיט –

ברייתא א (+רי"ח)

ב. עיזים

A. ברייתא ב –

הערות לגבי הגזירה שווה:

1. א"א ללמוד בבניין אב מאחד לשני כי אפשר לפרוך:

מת חמור כי זה טומאת מת,
שרץ חמור – כי טומאת ערב יותר נפוצה + מטמאת בכעדשה.

לכן חייבים גזירה שווה.

2. חייבים לומר שהגזירה שווה מופנה,

כי אחרת עדיין אפשר לפרוך. ואכן כאן היא מופנה משני הצדדים (יש מחלוקת אם צריך מופנה מצד אחד או שני צדדים)

יש היקש בין מת ושרץ לשכבת זרע (ויקרא כב)
פסוק ד – "…וְהַנֹּגֵעַ, בְּכָל-טְמֵא-נֶפֶשׁ, אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע",
פסוקה – "אוֹ-אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע, בְּכָל-שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא-לוֹ"

ובשכבת זרע כתוב (ויקרא טו, יז) – "וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע–וְכֻבַּס בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב".

B. ברייתא א – שק עיזים

"מוסף שק על הבגד, שטמא משום אריג", ומסבירים – שק עיזים טמא, אפילו אם אינו אריג,

למשל בת עני משתמשת ב3 שערות קשורות כקישוט.

            היחס בין הברייתות –

רש"י – גם לברייתא א צריך טווי וארוג, ומדובר שהחוטים טויים, וקליעתם נחשבת אריגה.

ג. כלי מדין

במדבר לא, נ: "וַנַּקְרֵב אֶת-קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי-זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי ה'". 

כומז הוא למקום הערווה, ובנ"י חטאו במלחמה בהרהור ועל כך רצו לכפר.

חלק ב – עוד דברים שאשה יוצאת בהם

המשנה מובאת כניגוד למשנה הראשונה בפרק:

א. שערות

A. הצריכותא – אפילו של זרה ואפילו של בהמה שמאוסים, לא חוששים שתוריד ותטלטל.

B. אך לא זקנה עם של צעירה ולהפך, כי אז חוששים.

            (ולמה שצעירה תוסיף לעצמה שערות שיבה? אכן אין סיבה, ורק נשנה אגב המקרה ההפוך).

ב. יציאה לחצר:

בכבול ופאה נכרית – מותר,

בשאר:

רב – אסור (כמדויק ממנשתנו), ובפאה וכבול התירו שלא תתגנה על בעלה, כשיטת ר"ע בנידה.

                ולמה אסור: רש"י – שמא תצא לרה"ר. תוס' – בחצר לא מעורבת

רי"ש ברי"ס – מותר (תנא ופליג על משנתנו).

            לתוס' – מתיר גם בלא מעורבת, וממילא גם בכרמלית, וזה אחת הסיבות שמתירים היום.

ג. מראית עין – אפילו בחדרי חדרים?

ראינו לעיל דיני הוצאה משום מראית עין (כמו סנדל אחד, קמיע שקשור בשיר, שריון),
האם זה אסור גם בחדרי חדרים?

            רב – אסור.

            בתנאים:
1. בהמה עם זוג (פעמון) פקוק (שאינו מרעיש) –
לרה"ר אסור, משום מראית עין (שהולך לשוק),

            לחצר – ברייתא א – אוסרת, ברייתא ב – מתירה.

            2. מי שהתרטבו בגדיו, האם יכול לתלות אותם כבשמש כדי ליבשם:

            מול אנשים – אסור (מראית עין שכיבס בשבת),

            לא מול אנשים – ת"ק מתיר, ר"א ור"ש אוסרים.