להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(סה: 1- במשנה עד סו: שליש תחתון)
חלק א – ארבע הלכות לגבי אביזרי הליכה (של נכים)
א. הלכה 1 – קב של קיטע
- A. הגירסה הנכונה במחלוקת האם יוצאים בזה בשבת:
גרסתנו – ר"מ מתיר, רי"ס אוסר.
רבא התלבט,
שמואל ורב הונא גרסו להפך,
אך רב גרס כמו גרסתנו (וסימן לזכור – ר' יוסי אוסר).
ובסוף גם שמואל ורב הונא חזרו בהם.
- B. סברות המחלוקת
ר"מ – נעל עץ נחשבת נעל,
רי"ס – היא לא נחשבת נעל
(ולמה לא לומר שיוצאים בזה כי זה תכשיט או דבר שמועיל לגוף?
זה לא תכשיט כי הרוב לא הולכים כך,
וזה לא מועיל לגוף כי זה לא בשביל ללכת אלא רק לכסות את המום).
- C. מניין ששמואל ורב הונא חזרו בהם?
שמואל – המשנה ביבמות אומרת שעושים חליצה בנעל עץ,
ושמואל אמר שזה כר"מ (שנעל עץ נחשבת נעל).
רב הונא – בברייתא אמר ר"ע שנעליים של סיידים נחשבים נעליים (יוצאים בהם בשבת, עושים חליצה, מקבלים טומאת מדרס). יש חכמים שחולקים עליו ויש שמסכימים.
רב הונא אמר שהמסכימים זה ר"מ, והחולקים זה רי"ס.
- D. טומאת מדרס + דעת החולקים בנעליים של סיידים
לר"ע – נעל סיידים גם מקבלת טומאת מדרס. - למה, הרי הם רק לובשים אותם בשביל להגן על הנעליים, לא בשביל לעמוד?
תשובה: כי אחרי העבודה הם ממשיכים ללכת איתם הביתה. - דעת החולקים על ר"ע:
רב הונא (כאמור) – ר' יוסי – שסובר שנעלי עץ לא נחשבים נעליים.
רב יוסף – ר' יוחנן בן נורי – קש בכלל לא מקבל טומאה.
(סו. 7-)
- E. טומאה בקב של קיטע
במשנה – אם יש לו בית קיבול לכתיתים – מקבל טומאה.
לגבי טומאת מגע – מובן.
לגבי טומאת מדרס –
- א. גם בשביל טומאת מדרס צריך בית קיבול (תוס'),
למה? הרי פשוטי כלי עץ כן מקבלים טומאת מדרס!
תשובה – כי בלי כתיתים זה פשוט לא נח ולא ראוי להניח את רגלו. - ב. אם יש בית קיבול – האם בכלל טמא טומאת מדרס?
הספק: האם דבר שרק לפעמים נשען עליו נחשב מדרס –
רבא – כן,
ראיה: עגלה של קטן שלפעמים שמים בה את הקטן – טמאה מדרס.
דחייה – זה יותר תדיר מאשר במקרה של הקב.
אביי – לא,
ראיה: מקל של זקן לא מקבל טומאת מדרס.
דחייה: שם הוא לא נשען על זה בשביל להישען אלא רק לתקן את מסלולו.
(סו: 2+)
ב. שאר ההלכות:
- סמוכות של מי שאין לו שתי כפות רגליים –
נטמאים מדרס,
יוצאים איתם בשבת.
לא נחשבים נעליים (נכנסים לעזרה), - מי שרגליו משותקות ויש לו סמוכות ברגליים,
נטמאים מדרס,
נחשבים נעליים (לא נכנסים לעזרה),
לא יוצאים איתם בשבת (שמא יפלו). - לוקטמין –
לא כלי ולכן לא נטמא,
משוי, ואסור לצאת איתון בשבת.
מה זה? דבר של ליצנים:
- חמור
- קביים גבוהות
- מסיכה
(סו: במשנה)
חלק ב – הבנים יוצאים בקשרים
מה זה?
- קישורי פואה (צמח שקושרים לרפואה).
דחייה – גם בנות וגם גדולים עושים את זה!
אמו המאמצת של אביי – 3 קשרים עוצרים את המחלה, 5 – מרפא, 7 – אפילו לכשפים.
אבל רב אחא בר יעקב – יש לזה הרבה תנאים.
- קשר להרגעת געגועים (רצועה מנעל ימין על יד שמאל).
וזה רק לבנים קטנים.
מי שאמר את זה הוא אבין בר הונא בשם רב חמא בר גוריא,
ועכשיו מביאים עוד 4 מימרות שלו על רפואה בשבת:
מצבים בהם לא שייך שחיקת סממנים, ולכן במקום צער מותר:
- כוס חמה לכאב בטן,
- החזרת חוליה בצוואר באמצעות תלייה
- חיבור אברי התינוק בעזרת קשירה (רב זביד: את זה אמר רבה בב"ח).
והיתר נוסף –
- מריחת זמן ומלח להורדת השכרות.
תגובה אחת
איתון צ"ל איתו, זמן צ"ל שמן,