להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן
לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(ו: 8- עד ח. 5+)
חלק א – כרמלית
הקדמה: כמה סוגי כרמלית:
- מקום פטור שגזרו עליו כרמלית – שטח בטבע (ים, בקעה, אסטוונית, כרמלית).
- שטח ברה"ר אך אינו חלק ממנו:
בליטה או חריץ עם רוחב 4 על 4 בגובה מעל 3 ונמוך מ10.
מקומות בהם לא משתמשים/הולכים.
- רה"י שגזרו עליה כרמלית – קרפף של יותר מבית סאתיים (50X100) שהוקף אך לא לדירה.
המשך ביאור הברייתא:
א. בקעה היא כרמלית.
והרי במשנה בטהרות כתוב שבקעה היא רה"י?
תשובות:
- עולא: הכוונה שהיא אינה רה"ר (אלא כרמלית).
ורב אשי – היה צריך לכתוב כרמלית…
- רב אשי: מדובר בקרפף שהוקף, שמהתורה היא אכן רה"י, ורבנן גזרו כרמלית.
ועולא – היה צריך לכתוב קרפף…
ב. "ים ובקעה ואסטוונית וכרמלית" – מה "כרמלית" בא להוסיף?
קרן זווית הסמוכה לרה"ר – לפירוש השני ברש"י אחד הבתים בנוי באלכסון לכביש הראשי, כך שבין הקיר שלו לכביש יש רווח עם 2 מחיצות בצורת משולש. השטח הוא פרטי, אבל הרבים משתמשים שם אבל השימוש לא נח, לכן זה רק כרמלית (קצת מזכיר את "צידי רשות הרבים" מאתמול).
ג. העמודים והאצטבאות ברחבת העיר –
הרחבה היא רה"ר (פלטיא בברייתא של אתמול).
ברחבה היו מפוזרים עמודים עליהם תלו את הסחורה, ואצטבאות כדי לשבת עליהם.
האצטבא עצמה ודאי כרמלית – כי רחבה 4 על 4 וגבוהה מ3 (ונמוכה מ10).
מה דין השטח שבין העמודים?
רב דימי-רי"ח – כרמלית, כי ההליכה שם לא נוחה.
ר' זירא-רב יהודה – רה"ר – כי זה לא כל כך לא נח.
(ז. שליש תחתון)
ד. דברים נוספים באמצע רה"ר:
- דברים גבוהים מ3 טפחים –
צר מ4 על 4 – מקום פטור (וכן בהמשך רי"ח – אין כרמלית פחותה מארבעה)
רחב מ4 על 4 – כרמלית (אא"כ גבוה 10 – שאז זה כבר רה"י).
- דברים נמוכים מ3 טפחים –
אביי ורבא – היזמי והיגי וצואה – כרמלית.
חייא בר רב – היזמי והיגי – רה"ר, צואה – כרמלית.
רב אשי – היזמי והיגי וצואה – רה"ר.
| היזמי והיגי | צואה | |
| אביי ורבא | כרמלית | כרמלית |
| חייא בר רב | רה"ר | כרמלית |
| רב אשי | רה"ר | רה"ר |
ה. רב ששת – כרמלית תופסת עד עשרה
- שכרמלית צריכה מחיצות 10.
דחייה: דין של רב: בית שגגו נמוך מ10 טפחים – השטח בפנים הוא כרמלית.
(ולכאורה גם בלי זה אפשר לדחות בקלות:
גם כי אם יש מחיצות זה רה"י (מלבד בקרפף כדלעיל),
וגם שהרי כבר ראינו שים ובקעה, ומקומות לא נוחים ברה"ר נחשבים כרמלית, כלומר ברור שלא צריך מחיצות! - שהכרמלית עולה לשמיים רק עד 10 טפחים, כמו רה"ר (משנה ק.),
אך רה"י עולה עד לרקיע.
וכן אמר שמואל.
ומה הנפק"מ –
רב חסדא: אם זורק ונח על קנה גבוה ברה"י – חייב, כי רה"י עולה לשמיים.
משנה ק. – אם זורק ונדבק לצדו של עמוד ברה"ר – פטור, כי זה מעל 10.
ומסכמת הגמרא –
לכרמלית יש קולא של רה"י – שצריכה שטח 4 על 4, אחרת זה מקום פטור,
וקולא של רה"ר – שעולה רק עד 10 טפחים.
(ז: רבע "גופא")
חלק ב – נושאים אגביים ("גופא")
א. גופא – בית נמוך
שבגובהו הפנימי אין 10, אבל בגובהוו החיצוני (עם הגג) יש.
הבפנים – כרמלית, הגג – רה"י.
אביי – אם חקק בחלק מהגג כך לשיש גובה 10,
מותר לטלטל בכל הבית (גם במה שלא תחת החקיקה), כי חורי רה"י כרה"י.
(ז: שליש)
ב. חורי רה"ר –
אביי – רה"ר,
רבא – לא רה"ר (אלא כרמליתצ/מקום פטור – תלוי בגודל).
קושיות על אביי (רה"ר):
- מההסבר על משנתנו שכרמלית זה קרן זווית הסמוכה לרה"ר –
למה לא נחשב כחורי רה"ר ויהיה רה"ר?
תשובה – עונה אביי – שם לא נח ללכת, אך בחורי רה"ר נח להשתמש. - מהמשנה הנ"ל בדף ק. – הזורק לכותל ופגע מעל 10 פטור, מתחת ל10 חייב.
ושאלו שם (ק.) – והרי החפץ שזרק צריך לנוח, וענו שזה דבילה שמנה ודביקה, ונדבקה לקיר.
והרי – אם חורי רה"ר כרה"ר יכלו לענות שזרק צרור נח בחור שבתוך הכותל.
תשובה –- אם זה צרור זה היה קופץ חזרה החוצה.
- סביר שמדובר בכותל ללא חור.
הראיה: במקרה שנח מעל 10 שפטור (כזורק באוויר),
הרי אם נח בחור – אז זה רה"י!
[וגם אם בחור עצמו אין 4 על 4,
הרי לפי ר"מ חוקקים להשלים,
אלא כנראה שאין כאן חור].
(ז: 6-)
ג. גופא: רב חסדא: זרק ונח על גבי קנה גבוה ברה"י חייב – כי רה"י עולה לרקיע
לעיל (ד:) ראינו דיון האם צריך עקירה והנחה במקום שיש בו ד' על ד' טפחים,
וראינו שלכאורה זו מחלוקת תנאים –
זרק ד' אמות ברה"ר ונח על גבי זיז באוויר – רבי מחייב, חכמים פוטרים.
כעת: רב חסדא שמחייב על קנה – לכאורה כדעה שלא צריך. אז האם רב חסדא כרבי?
דחייה (לפי רש"י 1, וכפרי שפירש רש"י בדף ד:) – רב חסדא לא כרבי ולא כרבנן!
כי באמת לפי שניהם צריך ד' על ד',
וזה שרבי שם מחייב גם בלי – זה כי מדובר בענף של עץ, ולגזע יש ד' על ד'.
[אז מה רב חסדא יעשה?
תוס' – אולי יש לחלק בין רה"ר (שם צריך), לרה"י (שם לא צריך, כי הבית נחשב "מלא", וכיאלו יש בכל האוויר ד' על ד').
