להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(עו: תחילת פרק המוציא – עח. 7+)
שיעורי הוצאה במשקים
(אתמול ראינו ששיעור הוצאה במאכל הוא גרוגרת, היום נדבר על משקים).
במשנה: ברירת המחדל היא רביעית, אך יש יוצאי דופן שהשיעור קטן יותר):
יין, חלב, דבש, שמן ומים.
א. יין
- A. יין חי – כדי מזיגת הכוס.
כמה זה כוס? בברייתא – מזיגת כוס יפה – כוס של ברכה,
וכמה יין חי צריך לזה? ר"נ – רובע רביעית (כי כשמוזגים שמים 1 יין ו3 מים).
וכן רבא – כך משמע גם ממשנתנו – שברירת המחדל היא רביעית, אז סביר שגם ביין הכוונה שאם ימזגו יהיה רביעית, שזה רובע רביעית.
מקשה אביי:
- במשנה בנידה כתוב שהיחס אחר: 1 יין ו2 מים.
תשובות:
- גם זה ביין השרוני שהוא חלש יותר.
- שם הנושא זה מראה היין (כדי להשוות למראה הדם) – 1-2.
אך לעניין טעם היין שמים 1-3. - מה ההיגיון להחשיב את המים שהוא עוד לא מזג ועיין בכד?
תשובה: מה שקובע זה החשיבות, ואם יש בזה כדי מזיגה זה חשוב.
(עז. באמצע)
- B. ברייתא: יין שהתייבש – ר' נתן – כזית.
הסבר: כי כשרביעית יין מתייבשת היא עומדת על כזית.
ומרחיב רב יוסף: גם רי"ס בר"י סובר כר' נתן, לגבי דם:
שלפי ב"ה לא רק בשר הנבלה מטמא בטומאת נבלה אלא גם הדם,
ואומר רי"ס בר"י – הישוער הנדרש הוא כמו בבשר – רביעית דם, כשרביעית מתייבשת זה יוצא כזית.
אך דוחה אביי: ייתכן שהשיעור בדם (סמיך) וביין (קליש) שונים.
כלומר אולי ר' נתן יאמר שבדם מספיק פחות מרביעית כדי להגיע לכזית,
ואולי רי"ס בר"י יאמר שביין גם פחות מכזית יוצא רביעית.
(עז. 3-)
ב. חלב – כדי גמיעה (לגימה אחת)
- A. ענייני לשון –
- גמיאה ולא גמיעה ("הגמיאיני נא")
- גרעינים ולא גראינים ("ונגרע מערכך")
- עוממות ולא אוממות ("ארזים לא עממוהו").
- מעמצין ולא מאמצין ("ועוצם עיניו…").
(עז: 6+)
- B. ת"ר – חלב אישה ועוד דברים
חלב אישה ולובן ביצה – כדי לתת בקילור (לערבב עם חומר שנקרא קילור כדי ליצור,
(קילור – כדי לשוף במים,
ושואל רב אשי – איבעיא להו – האם רק הכמות המדויקת שצריך, או להוסיף עוד קצת שנשאר על אצבע?
תיקו).
(עז: רבע)
ג. דבש – כדי לתת על הכתית (פצעים בגב הגמל)
- A. ברייתא – הכוונה ל"פי כתית".
שואל רב אשי – הברייתא באה להקטין את השיעור (רק בקצה הפצע) או להגדיל (כל הפצע)?
תיקו.
- B. עוד תרופה לכתית –
ר"י-רב – כל מה שברא הקב"ה לא ברא דבר אחד לבטלה –
שבלול לכתית, זבוב לצירעה, יתוש לנחש, נחש לחפפית (שחין), סממית (עכביש) לעקרב.
- C. אגדתא אגבית:
- אגב שהזכרנו סממית ועקרב –
ת"ר – חמש אימות יש של גיבור מהחלש – שאחד מהם זה עקרב מסממית. - אגב שרב יהודה אמר שהכל נברא עם סיבה –
ר' זירא מצאו את רב כשהוא במצב רוח טוב ושאל אותו שאלות שונות למה דברים מסוימים הם כך בטבע.
למשל – למה העיזים הולכים לפני הכבשים?
כי החושך בא לפני האור.
- אולי אגב ענייני הלשון לעיל, ואולי זה עוד שאלות ששאל ר' זירא את ר"י –
הסברים ל22 מילים בארמית שהם סוג של נוטריקון:
למשל – "דשא" (דלת) – דרך שם, דרגא (סולם לגג) – דרך גג.
- אולי אגב שהזכרנו נחש וטבע בעלי חיים –
שלושה בע"ח שככל שמזקינים מתחזקים – דג, נחש, חזיר.
(עז: 😎
ד. שמן – כדי לסוך בו איבר קטן
הקדמה: אפשר לדבר על כמה גדלים של איברים (מהקטן לגדול) –
- איבר קטן של קטן (פרק אצבע קטנה של תינוק),
- איבר גדול של קטן (שוק של תינוק),
- איבר קטן של גדול (פרק אצבע של גדול),
לגבי 2-3 – ייתכן שהם שווים, וייתכן ש2 קטן מ3, כפי שנראה.
(הסבר: העור של תינוק רך ואפילו באיבר גדול שלו מספיק מעט שמן – כמו איבר קטן של גדול או פחות ממנו)
למה הכוונה אצלנו?
- A. דבי ר' ינאי – 1 – קטן של קטן.
- B. מיתיבי – "איבר קטן, וקטן בן יומו" – לכאורה הכוונה ל2 ו3, והכוונה שהם שווים.
תשובה: הכוונה ל1: איבר קטן של קטן בן יומו.
- C. מחלוקת ברייתא –
ר' שמעון ב"א – כמו בברייתא הקודמת: "איבר קטן, וקטן בן יומו" –
ר' נתן – "איבר קטן" –
לכאורה הכוונה:
ר' שמעון ב"א – כמו ר' ינאי (1),
ר' נתן – 2 ו3 (בהנחה שהם שווים).
דחייה – אולי כולם לא כר' ינאי:
ר' שמעון ב"א – 2 ו3 (בהנחה שהם שווים),
ר' נתן – 3, אבל 1 ו2 קטנים מדי.
- D. תא שמע דתניא –
ר"ש ב"א – איבר קטן של קטן (1).