הדף היומי – שבת דף עז

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(עו: תחילת פרק המוציא – עח. 7+)

שיעורי הוצאה במשקים

(אתמול ראינו ששיעור הוצאה במאכל הוא גרוגרת, היום נדבר על משקים).

במשנה: ברירת המחדל היא רביעית, אך יש יוצאי דופן שהשיעור קטן יותר):

יין, חלב, דבש, שמן ומים.

א. יין

1. A. יין חי – כדי מזיגת הכוס.

כמה זה כוס? בברייתא – מזיגת כוס יפה – כוס של ברכה,
וכמה יין חי צריך לזה? ר"נ – רובע רביעית (כי כשמוזגים שמים 1 יין ו3 מים).

וכן רבא – כך משמע גם ממשנתנו – שברירת המחדל היא רביעית, אז סביר שגם ביין הכוונה שאם ימזגו יהיה רביעית, שזה רובע רביעית.

           מקשה אביי:

1. במשנה בנידה כתוב שהיחס אחר: 1 יין ו2 מים.

תשובות:

1. גם זה ביין השרוני שהוא חלש יותר.
2. שם הנושא זה מראה היין (כדי להשוות למראה הדם) – 1-2.
   אך לעניין טעם היין שמים 1-3.
3. מה ההיגיון להחשיב את המים שהוא עוד לא מזג ועיין בכד?
   תשובה: מה שקובע זה החשיבות, ואם יש בזה כדי מזיגה זה חשוב.

(עז. באמצע)

1. B. ברייתא: יין שהתייבש – ר' נתן – כזית.

הסבר: כי כשרביעית יין מתייבשת היא עומדת על כזית.

           ומרחיב רב יוסף: גם רי"ס בר"י סובר כר' נתן, לגבי דם:

שלפי ב"ה לא רק בשר הנבלה מטמא בטומאת נבלה אלא גם הדם,
ואומר רי"ס בר"י – הישוער הנדרש הוא כמו בבשר – רביעית דם, כשרביעית מתייבשת זה יוצא כזית.

אך דוחה אביי: ייתכן שהשיעור בדם (סמיך) וביין (קליש) שונים.

כלומר אולי ר' נתן יאמר שבדם מספיק פחות מרביעית כדי להגיע לכזית,
ואולי רי"ס בר"י יאמר שביין גם פחות מכזית יוצא רביעית.

(עז. 3-)

ב. חלב – כדי גמיעה (לגימה אחת)

1. A. ענייני לשון –
2. גמיאה ולא גמיעה ("הגמיאיני נא")
3. גרעינים ולא גראינים ("ונגרע מערכך")
4. עוממות ולא אוממות ("ארזים לא עממוהו").
5. מעמצין ולא מאמצין ("ועוצם עיניו…").

(עז: 6+)

1. B. ת"ר – חלב אישה ועוד דברים

חלב אישה ולובן ביצה – כדי לתת בקילור (לערבב עם חומר שנקרא קילור כדי ליצור,

(קילור –  כדי לשוף במים,

ושואל רב אשי – איבעיא להו – האם רק הכמות המדויקת שצריך, או להוסיף עוד קצת שנשאר על אצבע?

תיקו).

(עז: רבע)

ג. דבש – כדי לתת על הכתית (פצעים בגב הגמל)

1. A. ברייתא – הכוונה ל"פי כתית".

שואל רב אשי – הברייתא באה להקטין את השיעור (רק בקצה הפצע) או להגדיל (כל הפצע)?
תיקו.

1. B. עוד תרופה לכתית –

ר"י-רב – כל מה שברא הקב"ה לא ברא דבר אחד לבטלה –
שבלול לכתית, זבוב לצירעה, יתוש לנחש, נחש לחפפית (שחין), סממית (עכביש) לעקרב.

1. C. אגדתא אגבית:
2. אגב שהזכרנו סממית ועקרב –
   ת"ר – חמש אימות יש של גיבור מהחלש – שאחד מהם זה עקרב מסממית.
3. אגב שרב יהודה אמר שהכל נברא עם סיבה –
   ר' זירא מצאו את רב כשהוא במצב רוח טוב ושאל אותו שאלות שונות למה דברים מסוימים הם כך בטבע.

למשל – למה העיזים הולכים לפני הכבשים?
כי החושך בא לפני האור.

1. אולי אגב ענייני הלשון לעיל, ואולי זה עוד שאלות ששאל ר' זירא את ר"י –
   הסברים ל22 מילים בארמית שהם סוג של נוטריקון:

למשל – "דשא" (דלת) – דרך שם, דרגא (סולם לגג) – דרך גג.

1. אולי אגב שהזכרנו נחש וטבע בעלי חיים –
   שלושה בע"ח שככל שמזקינים מתחזקים – דג, נחש, חזיר.

(עז: 😎

ד. שמן – כדי לסוך בו איבר קטן

הקדמה: אפשר לדבר על כמה גדלים של איברים (מהקטן לגדול) –

1. איבר קטן של קטן (פרק אצבע קטנה של תינוק),
2. איבר גדול של קטן (שוק של תינוק),
3. איבר קטן של גדול (פרק אצבע של גדול),

לגבי 2-3 – ייתכן שהם שווים, וייתכן ש2 קטן מ3, כפי שנראה.
(הסבר: העור של תינוק רך ואפילו באיבר גדול שלו מספיק מעט שמן – כמו איבר קטן של גדול או פחות ממנו)

למה הכוונה אצלנו?

1. A. דבי ר' ינאי – 1 – קטן של קטן.
2. B. מיתיבי – "איבר קטן, וקטן בן יומו" – לכאורה הכוונה ל2 ו3, והכוונה שהם שווים.

תשובה: הכוונה ל1: איבר קטן של קטן בן יומו.

1. C. מחלוקת ברייתא –

ר' שמעון ב"א – כמו בברייתא הקודמת: "איבר קטן, וקטן בן יומו" –
ר' נתן – "איבר קטן" –

לכאורה הכוונה:

ר' שמעון ב"א – כמו ר' ינאי (1),
ר' נתן –  2 ו3 (בהנחה שהם שווים).

דחייה – אולי כולם לא כר' ינאי:

ר' שמעון ב"א – 2 ו3 (בהנחה שהם שווים),
ר' נתן – 3, אבל 1 ו2 קטנים מדי.

1. D. תא שמע דתניא –

ר"ש ב"א – איבר קטן של קטן (1).