{enclose shvuot_20.mp3}
סיכום הדף היומי, שבועות דף כ
(יט: תחילת הפרק – כ: שליש עליון)
המשנה – שתיים שהם ארבע בשבועת ביטוי (לעתיד – מופרש בתורה שיש קרבן עו"י, לעבר – לא).
א. "שבועה שאוכל" – לשון חיבוית, וזה שבברייתא זה לשון שלילית: 2. רב אשי – משנה הגירסא ל"שבועה שאי אוכל". 1. שם הפצירו בו שיאכל ולא רצה.
ב. מבטא ואיסר
מבטא – שבועה ממש. איסר – תחילת הברייתא – איסר, אך מיד אח"כ – תלוי אם איסר זה שבועה. מה משמעות סוף הברייתא?
1. אביי – איסר זה "התפסה", והברייתא מתלבטת עד כמה זה כשבועה ממש (ויתחייב בקרבן עו"י).
[ב"מבטא" יש פסוק בו לא מוזכר שבועה, ב"איסר" – "איסר… בשבועה"].
2. רבא – איסר "הדבר עצמו", אך לפעמים נדר ולפעמים שבועה (תלוי בניסוח. לומד זאת מכך שכתוב בין נדר לשבועה. גם אביי יכול להסכים לזה). התפסה – אינה ממש כמו נדר/שבועה. (ואמנם ההתפסה בפנ"ע לא מספיקה, אך אם גם התפיס – צריך דווקא ב"דבר הנדור").
