מסכת סוטה דף טו

לעילוי נשמת משה בן בויום ואידה ז"ל

סיכום הדף היומי סוטה דף טו

(טו: במשנה עד טו: 10-)

במשנה הקודמת הכהן נתן את המנחה על ידה. עכשיו אנחנו מתחילים את תהליך הכתיבה והמחיקה. היום נדבר על המים והעפר:

"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל-הַמָּיִם" (יז).

א. גודל

ת"ק – חצי לוג

ר"י – רביעית לוג (כפי שלדעתו גם כותב פחות בקלף, משנה יז.).

ב. האם צריך כלי חדש: רי"ש – חדש, רבנן – ישן

A. המקור של ר' ישמעאל שחדש – ממצורע:

1.גזירה שווה: כלי כלי ממצורע (ושם נלמד ממים חיים, וממילא גם כאן בסוטה הכיור היה ממולא במים חיים ולא במי מקווה).

דחייה – מה למצורע שיש בו עץ אר אזוב ושני תולעת (לא תמיד ניתן לפרוך גזירה שווה, כאן כן, ראו בתוס').

2.רבה – "וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ" – בכלי שאמרתי לך כבר במצורע.במקום – ונתן בכלי חרס מים קדושים.

B. רבא: גם לרבנן – לא כלי שהושחר

לומדים מהמים, שלא נשתנו מראיהם.

ושואל רבא:

אם החזירו לכבשן, האם ניתן להשתמש או שכבר נדחה?

ת"ש – לגבי מצורע, אם השתמש בעץ הארץ כדי לסחוב תיק, אפילו שאין בעיית מלאכה, כיון שהיתעקם, אפילו שחזר לצורתו – פסול.

דחייה – שם התקלף, ולא ניתן לתקנו.