מסכת סוטה דף כז

לבריאות נתנאל בן זהבה וסיון בת רויטל הי"ו,
ולהבדיל
לעילוי נשמת סבתא מרים בת רחל ז"ל לבית משפחת אלקיים

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול השיעור לחץ כאן

סיכום הדף היומי סוטה דף כז

(כו: 1- עד כז: 1-)

חלק א – מה עדיף – דומה או בת דומה?

שמואל – עדיף דומה

כי הוא מתמקד בייחוס שלה –
כי לפחות היא מטיפה כשרה,
ואילו בת דומה אולי נולדה מזנות (אמנם רוב בעילות אחר הבעל, אבל כאן היא הרעה את חזקתה)

רי"ח – עדיף בת דומה –
כי מתמקד במעשים שלה עצמה –

כי לדומה עצמה אין חזקת כשרות וסיכוי טוב שמזנה ונאסרת,
ואילו לבת יש לה חזקת כשרות (היא עצמה צדיקה, ולגבי הייחוס – רוב בעילות אחר הבעל)

וכן ההלכה.

הערות:

1. מיתיבי – נושא אדם דומה!
   מתרץ רבא – הכוונה לבת דומה (הרי ממילא צריך לשנות את הברייתא שהכוונה לנושא בדיעבד).
2. בעי רב עמרם – האם זה נכון גם בפרוצה ביותר?
   זה תלוי:
   אם מתעברת סמוך לווסת – כאן אכן צריך לחשוש כי הבעל לא שומר אותה,
   אבל אם מתעברת אחרי הטבילה – אולי הבעל יכול לשמור עליה,
   תיקו.

(כז. באמצע)

חלק ב – חזרה למשנה – ואלו שבי"ד מקנין להן חרש ושוטה, או חבוש בבית האסורין

הדעות והמקורות –

מניין שמקנין – "איש איש" (כמו שגם אמר ר' יונתן כד.)

האם משקין?

רבנן – לא:

הבי"ד לא – "והביא האיש את אשתו אל הכהן"

וגם הבעל לא – "וקינא… והביא" – רק מי שקינא יכול להביא ולהשקות.

רי"ס – הבעל יכול להשקותה כשיצא/יתפקח (לא דורש את הסמיכות הנ"ל).

(כז. 7-)

חלק ג – היקש בין האיש לאישה

ת"ר – "אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (כט) מלמד להקיש אותם זה לזה (בדף כד זו היתה דעת ר' יאשיה)

למאי הלכתא? לבעלי מומים שונים בהם לא שותה/לא משקה, אלא נשארת אסורה:

מאיש לאישה –

שכמו שאם הוא סומא לא משקה ("ונעלם מעיני אישה")
כך אם היא סומא לא שותה.

מאישה לאיש –

כמו שאם היא חיגרת ("והעמיד הכהן את האישה")
או גידמת ("ונתן על כפיה"),
או אילמת ("ואמרה האישה אמן אמן"), לא שותה,
כך אם הוא חיגר או גידם אילם – לא משקה.

(כז: תחילת פרק כשם שהמים)

חלק ד – משנה ארוכה

א. ענייני סוטה – לגבי הבועל:

1. A. כשם שהמים בודקים אותה כך בודקים אותו (למסקנת הגמרא – הבועל)

מקור – "וּבָאוּ הַמַּיִם" (בגמרא נברר אם זה כי זה כתוב כמה פעמים או מהו"ו)

1. B. אם לא שתתה – אסורה לבעל וגם לבועל החשוד –

מקור –

ר"ע – מהו"ו המיותרת – וְנִטְמָאָה (כט).

רבי – לא מהו"ו אלא הכפלות – נִטְמָאָה (פסוק יד) וְנִטְמָאָה (כט).

(וראו רש"י שיש עוד פעמים, ולמה לא דרש מהם).

ב. עוד דרשות שנדרשו "בו ביום" (שנתמנה ראב"ע לראשות הישיבה) –

1. ר"ע – ששני לטומאה או אוכל להיות שלישי – גם בחולין!

מקור – "וְכׇל־כְּלִי־חֶרֶשׂ אֲשֶׁר־יִפֹּל מֵהֶם אֶל־תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא" (ויקרא יא, לג),
השרץ אב, הכלי ראשון, הפת שני (יִטְמָא), וכיוון שניתן לקרוא גם יְטַמֵּא – מכאן שהוא עושה גם שלישי, וגם בחולין.

וזה בניגוד להלכה המקובלת – ששני עושה שלישי רק בתרומה וקודשים.

ואמר ר' יהושע – מי יגלה עפר מעיניך, ריב"ז, שאתה דאגת שמא בעתיד יקלו בשלישי בתרומה (שגם לזה אין מקור מפורש), והנה בא ר"ע ולא רק שלא הקל אלא החמיר גם בחולין.

1. יש סתירה לגבי ערי הלויים בבמדבר לה –
   פסוק ד – "וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב"
   פסוק ה – וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת־פְּאַת־קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה… וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים".

ר"ע  (בו ביום) – המגרש הוא אלף,
ואילו האלפיים מדבר על דבר אחר – תחום שבת (שלדעתו זה דאורייתא).

רי"ס הגלילי – המגרש אלפיים (רש"י), שמתוכם האלף הפנימי ריק והאלף החיצוני שדות וכרמים.

1. ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה׳ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר״ –
   שהיה משה אומר והם עונים אחריו –

ר"ע – כמו בהלל (לא חוזרים על הכל אלא פה ושם חלקים קצרים)
ר' נחמיה – כמו בשמע, שהחזן מתחיל אבל אח"כ אומרים יחד.

1. האם איוב עבד את ה' מאהבה או יראה –

ר' יהושע בן הורקנוס (בו ביום) – מאהבה –

1. ״הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ (כתיב – לא) אֲיַחֵל״ (איוב יג) – שגם אם יענש מייחל לה', מכאן שזה לא מיראת העונש.

ניתן לדחות – שאולי זה "לא" כמו הכתיב.

2. ״עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי״ (איוב כז),

ריב"ז – מיראה

״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע״ (איוב א)

וגם על זה אמר ר' יהושע – מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז, שאמרת מיראה ובא תלמיד תלמידך ואמר שמאהבה.