לעילוי נשמת דומיניק רות שמחה בלונדר ז"ל, ממשפחת לוי
שנהרגה בתאונת דרכים כשהיתה רק בת 34,
עלתה לארץ מצרפת מתוך תחושת שליחות, ציונות, אהבת אדם והארץ
תנצב"ה
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי סוטה דף לט
(לט. 3+ עד מ. שליש)
חלק א – ברכת כהנים
(לט. שליש)
א. ריב"ל – כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא כפיו – "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'" (תהלים קלד).
ב. ר' אלעזר בן שמוע – צריך לברך לפני ברכת כהנים
שאלו אותו במה האריך ימים, ואמר: 1. לא עשיתי קפנדריא בבי"כ. 2. לא פסעתי על ראשי עם קודש. 3. לא נשאתי כפי בלי לברך לפני.
מה הברכה: "בא"י… אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".
ג. רב חסדא – עוד תפילות שאומרים סביב ברכת כהנים –
לפני – "יהיה רצון… שתהא ברכה זו ברכה שלימה ולא יהיה בה מכשול ועוון…"
אחרי – "ריבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו… עשה אף אתה מה שהבטחתנו… השקיפה ממעון קודשך…".
(לט: 2+)
ד. רב חסדא – סדר הפעולות (ולא מתחילים פעולה לפני שסיימו את הקודמת) –
הציבור אומר אמן על ברכת מודים,
החזן אומר "כהנים",
הכהנים אומרים שאת "אשר קדשנו" והעם אומרים אמן,
ורק אח"כ יאמרו את הברכה הראשונה,
הציבור אומר אמן,
הכהנים עוברים לברכה הבאה.
החזן מתחיל שים שלום, ורק אז הכהנים מסובבים פניהם,
רק אז הם רשאים לכופף חזרה את אצבעותיהם.
החזן מסיים ברכת שים שלום, ורק אז הכהנים חוזרים למקומם.
(ובדומה – רב חסדא אומר דבר דומה על קריאת התורה, ונראה את זה בחלק השני)
(דילוג – לט: שליש עד שליש תחתון)
ה. האם ומה אומרים העם בזמן הברכה
- A. רב חסדא ועוד – העם אומרים שלושה פסוקים –
בשחרית: תהלים כג, כ-כב – ברכו ה' מלאכיו, גיבורי כח עושי דברו…
(אמוראים אחרים) –
במוסף של שבת:
רב אסי – תהלים קלד (א-ב) קלה (א) –
שיר המעלות, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה'… שאו ידכם קודש וברכו את ה'.
ברוך ה' מציון, שוכן ירושלים הללויה.
ולמה מדלגים מזמור ולא אומרים את פסוק ג במזמור קלד – יברכך ה' מציון?
כי אומרים פסוקים של ברכות של אדם לה', ולא להפך.
במנחה של תענית:
ירמיהו יד, ז-ט – אם עוונינו ענו בנו, ה' עשה למען שמחך וכו'.
בנעילה של יו"כ:
תהלים קכח ד-ו: הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' וכו'.
(מ. 5+)
- B. מתי אומרים – רב מרי ורב זביד –
דעה אחת – אחרי כל ברכה
דעה שנייה – בהזכרת ה' שבתוך כל ברכה
וכמה אומרים כל פעם – רב מרי ורב זביד –
דעה אחת – בכל פעם פסוק אחד
דעה שנייה – כל פעם את כל שלושת הפסוקים
- C. האם אכן אומרים –
ר' אחא בר חנינא – אומרים בכל מקום
סברא – כלום יש לך עבד שמברכים אותו ואינו מסביר פנים?
ר' חנינא בר פפא – לא אומרים כלל (חולק על כל האמוראים לעיל)
סברא – כלום יש לך עבד שמברכים אותו ואינו מאזין?!
ר' חייא בר אבא – אומרים רק במקדש.
למעשה – ר' אבהו – בתחילה הייתי אומר, אבל כשראיתי שר' אבא מעכו לא אומר, הפסקתי (וכן פסק בשו"ע).
חלק ב – אגב, דיני קריאת התורה
(לט. 3+)
א. בפתיחת הסוגיה – כיון שנפתח ספר התורה – אסור לדבר, ואפילו לא בדברי הלכה
מקור:
- "ויפתח עזרא הספר… וכפתחו עמדו כל העם" (נחמיה ח, ה) – ועמידה זה שתיקה ("כי עמדו, לא ענו עוד" (איוב לב))
- "ויקרא בו… ואזני כל העם אל ספר התורה" (נחמיה ח, ג).
(לט: שליש עליון עד שליש תחתון)
ב. סדר הפעולות (ולא מתחילים פעולה לפני שסיימו את הקודמת):
רב חסדא –
הקורא אומר ברכת התורה
הציבור עונה אמן
הקורא קורא פסוק
המתורגמן מתרגם,
הקורא קורא עוד פסוק
גוללים את ספר התורה,
ריב"ל –
רק אחרי הגלילה מפטירים בנביא (בלשוננו – הפטרה)
(וזה שקורא בנביא צריך קודם לקרוא בתורה (בלשוננו – מפטיר).
בסוף התפילה מוציאים את ספר התורה מהבית כנסת למקומו הקבוע,
ורק אז רשאי הציבור לצאת.
מתי בדיוק – לכאורה יש מחלוקת אבל הגמרא מסבירה שאין:
שמואל: אם יש פתח אחד – יחכו שיוציאו את ספר התורה ורק אז יצאו
(שמואל, כמו שכתוב – "אחרי ה' אלוקיכם תלכו")
ריב"ל: אם יש שני פתחים – מספיק שהרימו את ספר התורה כדי לצאת מפתח א, והוא יכול מהר לצאת מפתח ב.
רק אח"כ יחזור הגבאי להוריד את המטפחות ששמו על הבימה לקישוט, ולא יעשה את זה לפני הוצאת ספר התורה, כדי שזה לא יעכב את הציבור מלצאת.
