לעילוי נשמת תמר בת רחל ע"ה
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי סוטה דף ט
(ח: במשנה עד ט: במשנה)
במידה שאדם מודד בה מודדים לו
א. מידה כנגד מידה בסוטה
המשנה מביאה 3 דוגמאות והברייתא 12.
[(ט: 8+)
אחת הדוגמאות במשנה: "בירך התחילה בעבירה, ואחר כך הבטן,
לפיכך תלקה הירך ואחר כך הבטן.
מקור:
מצד אחד – בְּתֵת יְקֹוָק אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה (כא)
אבל מצד שני – וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ (כז)
מסביר אבי – רק בקללה הירך קודמת (על זה המשנה דיברה), אך בפועל הבטן קודמת(ולכן גם כשדיברו לאישה אמרו בפירוש שקודם הבטן, שלא להוציא לעז על המים – וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן" (כב).
ב. רב יוסף – מידה בטלה, במידה לא בטלה
כלומר לר' יוסף עונשי מיתת בית דין הם מידה כנגד מידה,
ואמנם היום כבר אין מיתות בי"ד, אך יש מיתות דומות בידי שמיים.
ג. המקור למידה כנגד מידה
ברייתא
בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה (ישעיהו כז, ח) – מידה (סאה) כנגד סאה.
פשט: כשהמשחית משלח (מחריב) את ישראל, שיריב איתם בסאסאה – במידה מדויקת, שלא יוסיף על הסאה (סאה היא סוג של מידה). והגמרא – כפלות הלשון – מידה כנגד מידה.
ושאר המידות?
"כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ" (שם ט, ד), בפשט זה נעלי האויב שעושים רעש, אך דורשים לסאה.
ומניין שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול?
"רְאֵה זֶה מָצָאתִי אָמְרָה קֹהֶלֶת אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן" (קהלת ז, כז).
ומקשים: (ט. רבע)
על שאר המידות ניתן ללמוד מ"אחד לאחת",
מידה כנגד מידה מ"כי כל סאון",
אז למה צריך את "בסאסאה"?
אכן נצרך למשהו אחר:
- 1.ר' חיננא בר פפא:
ה' נפרע מאומות העולם רק כשממלאות את הסאה שיגיע לה להיאבד לגמרי.
[אמימר הביא את ר' חיננא על פסוק אחר – "אני ה' לא שניתי" – שה' נפרע מהם בפעם אחת].
קשה – הרי רבא אמר שה' נפרע מהמצרים בשלושה שלבים (יצא"מ, פרעה נכו, בעתיד לבוא), והגמרא לומדת שאלו הם אותם המצרים!
- 2.כנ"ל, אך לגבי מלכים.
- דרשה דומה על כל בני אדם:
[ואגב, (ט. רבע תחתון)
רב המנונא – אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא שאתו – בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ (איוב כ, כב).
- עוד דרשה של ר' חיננא בר פפא – "לישרים נאווה (דורש: נוה) תהילה",
ששונאיהם של דוד ומשה לא שלטו במעשיהם (שהמשכן נגנז ושערי בית דוד טבעו בארץ).
(ט. 3-)
ד. כל הנותן עיניו במה שאינו שלו, מה שמבקש אין נותנים לו, ומה שבידו נוטלין הימנו
- סוטה – שנאסרה על בעלה/מתה.
- נחש הקדמוני – שהיה אמור להיות מלך החיות וכו'.
- ועוד – קין, קרח, בלעם, דואג, אחיתופל, גיחזי, אבשלום, אדוניהו, עוזיהו, המןדף י
