הדף היומי – סוכה יג

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת סוכה דף יג}

(יג. 5+ עד יד. במשנה)

חלק א – המשך גזירת אוצר

מצבים שבהם לא גזרו גזירת אוצר

1. 1.אבקותא דדיקלא – ענפים שנראים נפרדים אך באמת מחוברים.
2. 2.(יג. שליש תחתון) – כשזה רק שני ענפים:

לרי"ס – לא נחשב חבילה ומותר,
לרבנן – נחשב.

[המחלוקת שלהם היא בתחום אחר – כמה קלחים צריך כדי שיחשב כאגודה:

            ת"ק – שלושה קלחים עם גבעול אחד.

            רי"ס – בהתחלה שלושה, אחרי השימוש מספיק שניים.

בהו"א – גם בהתחלה לרי"ס בדיעבד מספיק שניים, ולרבנן שלושה מעכב.

אך למסקנה – לרי"ס שלושה בהתחלה מעכב, ולרבנן שלושה לכתחילה (תמיד) ושניים מעכב].

1. 3.(יג: 2+)אמימר – איסוריתא דסורא, כי אין חשש שישימו על הגג כך כדי ליבש.
2. 4.צריפי דאורבני (אוהל אינדיאני שקשור מלמעלה ולמטה) –
   את הקשר למעלה צריך לפתוח,
   לגבי הקשר למטה – רב פפא – לפתוח, רב הונא ברד"י – לא צריך לפתוח, כי לא נעשה בשביל לטלטל בו.

חלק ב – ירקות הכשרים למרור פסולים לסיכוך

ולא נחשבים סכך פסול אלא אוויר, כיון שכשמתייבש מתפורר לגמרי.

            הערות:

1. 1.סכך פסול פוסל בארבעה + יש לו דופן עקומה, אוויר בשלושה + אין דופן עקומה.
2. 2.גם לגבי טומאת אוהל של מת – חסה לא נחשבת גג.

(יג: שליש עליון)

חלק ג – ידות (סיכוך בהם)

ברור שבפרי עצמו לא ניתן לסכך ובגבעול כן. השאלה היא האם ניתן לסכך בהם ביחד, האם הגבעול מקבל טומאה או לא.הקדמות –

יד של פרי מקבל לפרי טומאה – בתנאי שיש רצון בחיבור של היד.

            לכן אם קצר לאוכל – מקבל טומאה.

            אם קצר לגת (יין) – לא מקבל, כי אין רצון ביד.

אם קצר לאוכל ואז שינה דעתו לגת/טחינה –

            בכלים– בשביל לשנות צריך מעשה.

            באוכל– משנה בעוקצין –

                        כל הידות שבססן בגורן – כבר לא מקבלים טומאה, ולר' יוסי – מקבלים.

רי"ח – במעשה – שדש את החיטים והקשים, ולרי"ס– עדיין יש שימוש לגבעול שיכול להפוך איתו את התבואה בגורן.

ר"א – במחשבה – שהתיר את הקשירה, ורי"ס – מחשבה לא מספיקה.

קצר לסכך –

באמוראים –

רב מנשיא – אין ידות (הידות לא מקבלות טומאה ואפשר לסכך),

                        כי לא מעוניין בחיבור לפרי, שהרי הפרי פסול וצריך לבטלו.

ר' אבא– יש ידות (ואי אפשר לסכך).

                        מעוניין בחיבור לפרי שלא יעוף ברוח.

בתנאים –

אם מסכך בענפים עם הפירות, האם הענפים צריכים לבטל ברוב גם את הידות (החלק בענף שסמוך לפרי (השיעור מפורש במשנה בעוקצין), או רק את הפירות.

            ת"ק – הידות כשרות לסכך,

            אחרים – הידות פסולות לסכך.

ר' אבא – כאחרים.

רב מנשיא – בפשטות כת"ק, אך יכול להסתדר גם עם אחרים –

1. 1.נעמיד ששם מדובר שקצץ לאוכל והתחרט.

לת"ק – החרטה משנה –

            לר"א – מספיקה המחשבה (לפי רבנן).

            לרי"ח – צריך מעשה, וגם כאן מדובר שבססם.

לאחרים – החרטה לא עוזרת, כרי"ס –

            לר"א – כי מחשבה לא מספיקה.

לרי"ח – כי המעשה לא מספיק, כי גם כאן אפילו שבססם עדיין יש שימוש מסוים לחיבור ביניהם שבפירוק הסוכה יוכל להחזיק בגבעול כדי להוריד גם את הפרי, ולכן כיון שהיה כבר יד כי בהתחלה התכוון לאוכל, שם יד לא יורד ממנו (אבל שימוש זה לא מספיק מראש להחיל עליו שם יד לפי רב מנשיא).